בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
בריאות הילד  
דלקות בדרכי השתן - הסכנה  
 
 השירותים החשאיים     צילום: אילוסטרציה: אימג`בנק/gettyimages.com    
בריאות הילד  |
 
רביד פלג

דלקות מופיעות בשכיחות של 3.3 אחוזים אצל בנים ובנות עד גיל שנה, עד גיל חמש שכיחותן עולה בקרב בנות. עד כמה הן מסוכנות וכיצד נוכל להימנע מהן?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
גופם של הילדים נידון להתמודד עם מיני מרעין בישין לאורך תקופת הילדות, החל בווירוסים חסרי טיפול וכלה בחיידקים המזדמנים לסביבתם. אחת מן החולות הרעות מגיעה בדמות דלקת בדרכי השתן. כשם שנסתרות דרכי האל, כך גם מורכבת לאיתור מיקומה הספציפי של הדלקת בתוך מערכת השתן כולה. בשל היותה מסוכנת, במיוחד בגילאי הילדות, יש צורך באבחון מוקדם, טיפול אינטנסיבי, ולעיתים אף טיפול מונע. מי נמנה עם אוכלוסיית הסיכון? כיצד ניתן להימנע מדלקות אלה? כיצד מאבחנים ומהו הטיפול הנכון? על דלקת בדרכי השתן בגילאי הילדות והפרכת מיתוסים עם ד"ר יוסי רימר, מומחה ברפואת ילדים, עורך האתר קידספדיה.
 

קווים לדמותה

הסימנים: דחיפות ותכיפות במתן שתן
 הסימנים: דחיפות ותכיפות במתן שתן  
 צילום: אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages 
 
הנשים שבינינו ודאי נזכרות בתחושת הצריבה, המלווה את ההתרוקנות המבשרת על נוכחותה של הדלקת. אי הנוחות ברורה ולרוב גם האבחנה שמתלווה אליה – דלקת בדרכי השתן. "דלקת בדרכי השתן מתרחשת למעשה בעת שחיידק, שמגיע מן החוץ, נכנס לתוך מערכת השתן", מסביר ד"ר רימר. "מיקומו של החיידק יכול להיות החל מן השלפוחית וכלה ברקמת הכליה. מערכת השתן היא מערכת שאמורה להיות סטרילית ולהישטף כל הזמן, אך לעיתים, חיידקים שגדלים ונמצאים בקרב כל אחד מאיתנו (מוצאם במערכת העיכול), מוצאים דרכם פנימה במעלה מערכת השתן. באופן נורמטיבי, כל אחד מאתנו מגדל לעצמו קבוצה של חיידקים טובים, הנמצאים בכניסה לשופכה ונועדו להגן על הגוף מפני כניסה של חיידקים מזיקים. גוף האדם חי בדו קיום עם חיידקים אלו, שמונעים את כניסתם של החיידקים המזיקים. עם זאת, מדי פעם, אחד החיידקים המזיקים מצליח להתגבר על ההגנה הטבעית הזו וחודר לדרכי השתן, לשלפוחית ולכליות".

שכיחות וגורמים

דלקת בדרכי השתן היא אירוע די שכיח, "עד גיל שנה, דלקת בדרכי השתן מופיעה בשכיחות של 3.3% בקרב בנים ובנות גם יחד. לאחר גיל שנה, האירועים שכיחים יותר בקרב בנות. כשלושה אחוז מן הבנות 'זוכות' לדלקת במערכת השתן עד גיל חמש שנים. הסיבה לכך היא האנטומיה השונה בין המינים, כשבקרב הבנות מתרחשת האבסה של פתח השופכה, למשל על ידי ניגוב לא נכון שנעשה מאחור לפנים (מאזור פי הטבעת אל השופכה), בזמן של שלשולים וכדומה. שלא כמקובל לחשוב, אין מדובר בסביבה שאיננה היגיינית כגורם לדלקת בדרכי השתן, כלומר, שירותים ציבוריים ודומיהם אינם גורמים להופעתה של הדלקת. בנוסף, התאפקות מעשיית צרכים, עלולה אף היא להוביל לדלקת במערכת השתן, שכן בעת האיפוק, החיידקים זוכים להזדמנות להתרבות בשלפוחית. יתר על כן, כאשר כן מתרחשת התרוקנות, לאחר התאפקות ממושכת, ישנה אפשרות כי הלחץ על השלפוחית יגרור חזרה את השתן במעלה המערכת, דבר שגורם אף הוא לדלקת במערכת. עצירות אף היא מעלה את השכיחות לדלקות בשל הצטברות הצואה ברקטום, העלולה ללחוץ על השלפוחית ולשנות את האנטומיה של מערכת השתן. השינוי עלול להביא לכך שלא תתרחש התרוקנות מלאה גם בעת הטלת השתן, וכך שחיידקים יוכלו לשהות זמן רב יותר במערכת ולזהם אותה".
 

סכנה ברורה ומיידית

 
דלקות במערכת השתן נחלקות לשני סוגים. "סוג אחד מכונה דלקת בדרכי השתן התחתונות, כשלמעשה מדובר בהמצאות חיידקים בשלפוחית השתן ולא למעלה ממנה. הסוג השני מכונה דלקת עליונה של דרכי השתן, כשכאן מדובר על המצאות חיידקים במערכת השתן שמעל לשלפוחית ועד לכליה עצמה. הדלקות התחתונות/נמוכות, הן שכיחות יותר וקלות יחסית בחומרתן, לעומתן, הדלקות של המערכת הגבוהה/עליונה, קשות יותר, בעלות סיבוכים וקשות יותר לטיפול. בשל הקושי לאבחן במדויק היכן נמצאת הדלקת בקרב תינוקות וילדים, עד גיל חמש הנטייה היא לטפל ולהתייחס כאילו מדובר בדלקת מן הסוג החמור יותר, דלקת עליונה. הסיבה העיקרית לכך היא שדלקת במערכת העליונה עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך ברקמת הכליה, שכה חשובה בתפקודו הבריא של האדם. זיהוי אמין וטיפול נכון של דלקות בדרכי השתן הם בבחינת חשובים במעלה. ילד או תינוק, שידוע לגביו כי סבל עד גיל חמש מדלקת, ייחשד תמיד לאפשרות של דלקת חוזרת, בכל מחלת חום. עוד נמצא כי מעל לגיל חמש, הנזק הכלייתי הוא קטן יחסית והנזקים הנגרמים כתוצאה מדלקות קטנים יותר".
 
 

ריפלוקס

יש ללמד את אומנות הניגוב
 יש ללמד את אומנות הניגוב  
 צילום: אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages 
 
"בעיה נוספת בתחום דלקות השתן מתרחשת בקרב 30% מן הילדים שלוקים בדלקת בדרכי השתן. אותם ילדים סובלים מ'ריפלוקס' של השתן. הצינור שמחבר בין הכליה לשלפוחית השתן, מצויד באופן נורמטיבי בשסתום חד כיווני, הגורם לכך שהשתן ישטף מן הכליה החוצה אל שלפוחית השתן ולא יוחזר אל הכליה. מקרה הריפלוקס הוא זה בו השסתום לא עובד וחלק מן השתן חוזר לכליות (VUR). חזרת השתן לכליות מביאה את החיידק הישר לכליה וגורמת לנזק. הגישה הרשמית היום ברפואה סוברת כי יש לבדוק המצאותו של ריפלוקס בקרב כל ילדה שעד גיל שנתיים זוהתה אצלה דלקת בדרכי השתן. אמנם הבדיקה לזיהוי ריפלוקס איננה נעימה ומערבת הכנסת קטטר לשלפוחית, מילוי בחומר ניגוד ומעקב אחריו בעת הטלת השתן, אך רצוי מאד לעשותה, שכן הטיפול המומלץ לריפלוקס הוא מתן אנטיביוטיקה מונעת למשך מספר שנים, כדי למנוע את הדלקת הבאה, העלולה לגרום לנזקים חוזרים לכליה ולאי ספיקת כליות בגיל כה צעיר".

זיהוי ואבחון

אמנם עד גיל חמש כל זיהום בדרכי השתן מוגדר כזיהום המערכת השתן העליונה, עם זאת בגילאים בוגרים יותר ניתן, ברב המקרים, להבדיל בין סוגי הדלקות. "דלקת במערכת השתן העליונה מלווה לרוב בחום גבוה מאד ולעיתים גם בהקאות, כאבים באזור המותן או הגב התחתון, שמוחמרים בזמן ניקוש על המותניים, כאבי בטן והרגשה כללית רעה מאד. נוסף על כך מורגשת צריבה או כאב במתן שתן וכן דחיפות ותכיפות. דלקות בדרכי השתן התחתונות לעיתים קרובות גורמות לתחושת צריבה, דחיפות ותכיפות במתן שתן ואינן מלוות בחום בחלק גדול מהמקרים. בגילאים הצעירים, עד גיל שנתיים, לרב לא ניתן לשייך סימנים ספציפיים למערכת השתן. לאור זאת, מקובל 'חוק שלושת הימים', הטוען כי במידה וקיים חום למעלה משלושה ימים, יש לבצע תרבית שתן על מנת לשלול דלקת אפשרית כגורם לחום. בגיל שנתיים ועד חמש שנים נכנס לתמונה מרכיב התיאור על ידי החולה עצמו, שמסוגל לעיתים להעביר מסר על כאבים בבטן, במותניים או באזור המפשעה. בקרב ילדים גמולים ניתן לראות פניות תכופות לשירותים או בריחת שתן. בגילאי חמש ומעלה מרבית הילדים מסוגלים לתאר במדויק את מצבם, את אזורי הכאב והופעתו. חשוב לדעת כי הדרך היחידה לאבחן באם מדובר בדלקת במערכת השתן היא באמצעות בדיקת שתן. ספירת דם אמנם תוכל להעיד על מצב של דלקת בגוף, אך זו איננה בדיקה ספציפית ואיננה מצביעה לכיוון דלקת בדרכי השתן. נוכח תלונה מצד הילדים על תחושת צריבה ו'שריפה', באם יש חום, יש ללכת מיידית לרופא, באם אין חום יתכן ומדובר בדברים אחרים הגורמים לכך, לא כל צריבה במתן השתן מעידה על דלקת בדרכי השתן, יכול להיות שמדובר בתולעים ובמיני דברים אחרים, התייעצות עם רופא היא תמיד במקום".

טיפול
"הטיפול המוצע והמקובל לדלקות במערכת השתן הוא טיפול אנטיביוטי. בגילאים צעירים מאד ועד גיל שנתיים, הטיפול המועדף הוא אנטיביוטיקה תוך ורידית הניתנת תחת אשפוז בבית החולים. לאחר סיום הטיפול רצוי להתחיל בבירור סיבת הדלקת".

חמוציות לעזר

מקובל לחשוב כי שתיית מיץ חמוציות תורמת לניקיון המערכת ולטיפול בדלקות בדרכי השתן. "כנראה יש ממש בעניין החמוציות, אך ראשית יש לדעת כי נטילת כדורים לא הוכחה כיעילה ושנית יש לשתות מיץ חמוציות 'אמיתי' במידה של כליטר ביום. מי שסובל מדלקות חוזרות ונשנות אולי כן יתרם משתיית מיץ חמוציות, אך באופן כללי, לא אמליץ על כך בצורה גורפת. בכל מקרה, מיץ החמוציות אינו מהווה תחליף לאנטיביוטיקה".

כתבות נוספות במדור בריאות הילד >>
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by