בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
ארונולוגיה 
אדריכלית חייבת ארון 
 
 ``עד היום הלב שלי שבור מכך שלפני כמה שנים מכרתי בגדים לחנות יד שניה``. ניצן ברטוב    צילום: רוני גובר    
ארונולוגיה |
 
רוני גובר

ניצן ברטוב לומדת ארכיטקטורה, אבל עד שהיא תתחיל לעצב בניינים, היא מעצבת את עצמה ואת המלתחה שלה. רוני גובר צוללת לתוך ארון מסובך במיוחד

 
 
 
 
 
 
 
 
 
ניצן ברטוב (23), תל-אביב, סטודנטית שנה שנייה לאדריכלות באוניברסיטת תל-אביב, "כשהתחלתי ללמוד אדריכלות נורא רציתי לצאת נגד הקלישאה שארכיטקטים לובשים רק בגדים שחורים, אבל עד מהרה גם אני נפלתי קורבן לתופעה".

 
 
 
ניצן היא בעליה הגאים של ספריית פלסטיק פתוחה שעברה הסבה לארון בגדים מסועף: בקומה התחתונה פיג'מות, בשנייה מכנסיים, בשלישית בגדי קיץ ובעליונה בגדי חורף. כל מדף נחלק לשלושה אזורים: "בייסיק" – פרטי לבוש בצבעי שחור ולבן, "בגדים שאני ממש אוהבת ללבוש" ו"כל השאר". לצד הארון ישנו מתלה המהווה נקודה רגישה היות וטרם נמצאה עבורו שיטת קיטלוג הולמת, הצעות יתקבלו בברכה. ניצן מספרת כי במסגרת לימודיה נדרשה לתכנן מודל לבית על-פי פעולה כלשהי המתקיימת במרחבו. היא התבססה על סיפור אמיתי ובחרה בסירקולציית הבגדים בחלל החדר: מהארון לספה, מהספה לכורסה, משם למיטה עליה היא מקפלת את הבגד וחזרה לארון. את מלבושיה נוהגת ניצן לקנות בחנויות יד-שנייה, גוסטה, אנה K, פיליה, טופ שופ, אמריקן אפרל, ובחו"ל באורבן וM&H.

 
 
ראש
"מתקיים יחס הפוך בין אורך השיער שלי לסגנון הלבוש", מסבירה ניצן, "ככל שערי קצר כך הופך לבושי נשי יותר ולהיפך, כשהוא ארוך הלבוש נוטה לסגנון נערי זרוק".

צוואר
"אני חולת מטפחות לצוואר", מתוודה ומציגה בפני אוסף מטפחות ססגוני שלא היה מבייש אף חברת תעופה, "יש אחת שאני אוהבת במיוחד", מספרת, "לפני ארבע שנים ביקרתי בירושלים כשלגופי גופיה. בכניסה למתחם הכותל נתנו לי מטפחת לכיסוי הכתפיים וכשיצאתי שכחתי להחזיר אותה. היא שכבה בארוני במשך שנתיים עד שהפתיעה בקאמבק נוסח האייטיז והפכה לפריט הלבוש המועדף עלי. בחורף שעבר איבדתי אותה והדבר גרר עצב רב. הבאסה שכחה הודות לחברה שאיתרה עבורי מטפחת זהה בעיר העתיקה בירושלים".

לב
"אומרים שאם לא לבשת משהו שנתיים כנראה שכבר לא תלבש/י וניתן וכדאי להעיף אותו. אני לא מאמינה בזה – עד היום הלב שלי שבור מכך שלפני כמה שנים מכרתי בגדים לחנות יד שניה וזמן קצר לאחר מכן ראיתי מישהי ברחוב לובשת את החולצה שלי ופתאום היא נראתה לי מאד יפה. מאז אני אוגרת".

 
 
 
פלג גוף עליון
"מצאתי ברחוב חולצה מדהימה", אומרת ושולפת מארונה חולצת סאטן מכופתרת בצבע ורוד, מעוטרת ברקמת פרחים באותו הגוון, "לבשתי אותה לראשונה כשחזרתי מניו-יורק וכולם היו בטוחים שרכשתי אותה שם".

ביצים
ניצן מחלצת ממעמקי מגירתה שרשרת בעלת תליון גדול במיוחד המזכיר כתמי רורשך, "לא אחת שאלו אותי אם זה מחזיר אור". יחד עברו השתיים תהליך הבשלה איטי: "התלבטתי המון זמן אם לקנות אותה, לבסוף הכרעתי שכן, רק שאז לא חשתי מספיק ביטחון לענוד אותה בציבור", מסבירה. במשך שנה השרשרת חיכתה לה בסבלנות אין קץ על השידה ורק לאחרונה זכתה זו לעדנה והוצאה לאור. "התגובות לגביה חלוקות אבל אני מאוד אוהבת אותה".

פלג גוף תחתון
ניצן מעידה כי החורף הומרו מכנסי הסקיני-גזרה-גבוהה בג'ינס "בוי-פרינד" רפוי, "אני מושפעת מארון הבגדים של עומר, חבר שלי", מחייכת במבוכה. מלבד ג'ינסים מכילה אמתחתו של הבוי-פרינד רפרטואר חולצות מרשים הכולל, בין השאר, חולצות פסים מכופתרות ש"עליו הן די צמודות ועלי זה גדול-נחמד". להשלמת המראה מתהדרת ניצן במטפחת (ע"ע צוואר) ושפתון, "יש לי שפתון שלקחתי מאמא שלי וסביר להניח שהוא בן למעלה מעשור. כשאני לא מרגישה בנוח איתו הוא מומר בלובלו אדום בטעם דובדבן".

 
 
כפות רגליים
מבין שורת הנעליים לכדו את עיני שני זוגות: הראשון, נעלי אוקספורד כחולות עשויות זמש ועור נחש, "קניתי אותן בברלין, הן עלו לי 15 יורו. אני תוהה אם זה עור אמיתי..?"; והשני, נעלי עור ירוקות "במשך חודשים ראיתי אותן בחלון הראווה של 'שרה בראון' אבל לא העזתי לברר כמה הן עולות. בסוף העונה שאלתי אודות הנעלים הירוקות ולא נותר זוג במידה שלי. כחצי שנה לאחר-מכן נכנסתי לחנות אקראית ולמרבה הפלא נתגלו לנגד עיני אותן הנעליים ומחירן הסתכם ב-280 ₪".

 
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by