בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
התפתחות התינוק  
מציצה נעימה  
 
 הרגילו אותם למוצץ לפני שיגלו את האצבע     צילום: אילוסטרציה: אימג`בנק/gettyimages.com    
התפתחות התינוק  |
 
ד``ר הדס כץ-שגיא

מתי כדאי לחשוף את התינוק למוצץ? האם הוא באמת עשוי לעכב את הדיבור או "להוציא" את השיניים החוצה, ועל מה כדאי לשים את הדגש לפני שרוכשים מוצץ? המדריך למציצה הראשונה

 
 
 
 
 
 
 
 
 

רפלקס המציצה הוא מולד ונצפה לראשונה ברחם. בזכותו התינוק נולד עם היכולת לינוק ובכך מבטיח את גדילתו והתפתחותו התקינות. מעבר להזנה, המציצה מאפשרת לתינוק רגיעה, סיפוק והנאה.

המוצץ הוא אמצעי זמין ונוח לספק את צרכי המציצה הנוספים, מאפשר שקט ונחמה, עוזר במעבר לשינה, מפיג שיעמום ואפילו מקנה בטחון. אחד מכינויי המוצץ בשפה האנגלית הוא pacifier ("דבר שמרגיע"). האיגוד האמריקאי לרפואת ילדים מעודד שימוש במוצץ לפחות בזמן שינה, ובייחוד בשנה הראשונה לחיים, מאחר ומחקרים גילו כי מציצת מוצץ מגנה מפני מוות בעריסה.

ל"שסתום הפלא" הצבעוני והמעוצב השפעות נוספות. בשימושו נקשרו תופעות, כמו: עששת של הגיל הרך, הפרעות בביסוס הנקה ודלקות אוזניים חוזרות. הוא נמצא כמשפיע על מבנה הסגר ועמדת השיניים, ואף מעכב רכישת דיבור תקין.

 

מתי כדאי להציג את המוצץ לתינוק?

עדיפות למוצץ אורטודונטי
 עדיפות למוצץ אורטודונטי  
 צילום: אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages 
 

מחקרים מראים שתינוקות שמצצו מוצץ ניזונו מחלב אם במשך תקופה קצרה יותר. הסיבה לכך נעוצה, כנראה, בצורת המציצה של המוצץ השונה מתנועת היניקה הטבעית של התינוק, ולעיתים אף קלה יותר. התינוק עלול "לשכוח" את תנועת היניקה המקורית או לאמץ את המציצה הנוחה יותר ולהעדיף הזנה מבקבוק. יש הממליצים להציג לפעוט מוצץ רק לאחר ביסוס ההנקה, בגיל חודש ויותר. מצד שני, בשל הצורך של התינוק למצוץ (לא רק לצרכי הזנה), יחפש דברים אחרים למטרה זו, כדי להישאר מסופק. האצבע היא הדבר הזמין ביותר לכך, בזכות האצבע הילד נהנה מסיפוק עצמי ללא תלות באף גורם חיצוני, ובשבילו זו הרגשה נהדרת. בשבילכם, אולי זה סימן להתחיל לחסוך כסף ליישור שיניים עתידי. הגמילה ממציצת אצבע קשה ומורכבת יותר מגמילה ממוצץ. עם תכנון נכון וכוח רצון, הגמילה מהמוצץ מתרחשת, בדרך כלל, עוד לפני שבוחרים ילקוט ראשון. לגבי מוצצי אצבע, לפעמים גם עד החתונה זה לא עובר. לכן, חלון ההזדמנויות להצגת המוצץ קיים בין התבססות ההנקה ובין "מציאת האצבע".

איך בוחרים מוצץ?

המוצץ נכנס לפיו של היקר לנו מכל ועל כן יש לוודא כי הוא עומד בכל רשימת הכללים של מכון התקנים הישראלי. משרד הבריאות הישראלי אינו מתיר הימצאות נירטוזאמינים (גורמי סיכון להתפתחות סרטן) במוצצים.

להלן דרישות נוספות שכדאי לשים לב אליהן:
• הפלסטיק שמסביב לפטמה (בסיס המוצץ) חייב להיות גדול מספיק ולעבור את שפת הפה.
• חשוב שהשוליים יגמרו מעבר לשפתיים, כך הכנסת המוצץ כולו לפה נמנעת ועימה גם הסיכון לבליעה ולחנק.
• ידית המוצץ צריכה להיות מחומר קשיח ולא מגומי גמיש, כך שאם המוצץ נשאב לתוך חלל הפה ניתן יהיה לשלוף ולהוציאו במהירות.

"כדאי לוותר על השרוך המחובר למוצץ"

מדי פעם יש לבדוק את שלמות המוצץ. מוצץ בלוי או קרוע עלול לסכן את התינוק. מוצצים הנשכחים במכונית בימי הקיץ החמים, עלולים לעבור המסה ולהתפרק. חתיכות גומי או סיליקון שייפרדו מהמוצץ מהוות סכנה אמיתית. במוצצים העשויים מגומי עלולים להיות גם חומרים אלרגנים. בשל כך, יש נטייה להעדיף מוצצים העשויים סיליקון. שרוך הקשור למוצץ ומחובר אליו עלול לגרום לחנק, וגם לעודד שימוש יתר. לכן, כדאי לוותר על שרוך שכזה או לחבר שרוך קצר מאוד.

"לא לעלות שלבים בגודל המוצץ"

מומלץ לבחור במוצץ בעל פיטמה אורתודונטית או אנטומית ולהשאיר תמיד את הגודל הקטן ביותר (לא לעלות שלבים, בגודל המוצץ, גם כאשר הילד גדל). המוצצים הכדוריים ("מוצצי בלון" הקלאסים של פעם), מפריעים ומשבשים את דגם הבליעה התקין. כאשר הבליעה משתבשת, יכול להופיע גם ריור יתר. הסנטר רטוב ולעיתים אף מגורה.

 

שפה משובשת

 

מוצץ בפה מפריע גם להגיית האותיות הלשוניות דוגמת: ד, נ, ט ,ל. הלשון, בעת הגיית אותיות אלו, מחפשת מגע עם השיניים הקדמיות ולא מוצאת אותן, הילד מתרגל לדיבור הלא תקין ועלול להמשיך איתו גם כאשר הרגל מציצת המוצץ נפסק.

ההפרעה המכאנית שמכניס המוצץ לפה חוסמת את בקיעת השיניים למקומן הנכון. כאשר ילדים שהוכתרו כ"מוצצים מצטיינים" מתבקשים לסגור את הפה, ניתן לראות שהשיניים הקדמיות אינן נפגשות או חופפות כפי שמצופה שיקרה, ונותר "רווח" המתאים בדיוק למוצץ. הגמילה, כדאי שתעשה עד גיל 4-5 שנים, לפני השלב בו מתחלפות "שיני החלב" בשיניים קבועות. כך גדל הסיכוי לתיקון ספונטני של עמדת השיניים, חזרה לבליעה תקינה ודיבור נכון.

ההשפעה על התפתחות התקינה של השיניים תלויה בין היתר ב:
• סוג המוצץ- מוצץ כדורי עגול מהווה הפרעה גדולה יותר מאשר מוצץ אורתודונטי קטן.
• משך זמן המציצה- מציצה לאורך כל שעות היום והלילה משמעותית יותר מאשר מציצה מוגבלת בעיתות "מצוקה".
• בנטייה הגנטית של הילד לפתח ליקוי סגר. המוצץ יזרז הופעת ליקוי סגר.

 
 

"קיים קשר בין מצב הפה של ההורה לזה של התינוק"

מוריד את השיעור של מוות בעריסה
 מוריד את השיעור של מוות בעריסה 
 צילום: אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages 
 

דמיינו את המצב הבא – המוצץ נופל, התינוק מסמן לך בבכיו הרם כי הוא זקוק לו עד מאוד, ואין בסביבה מים זמינים על מנת לשטוף את המוצץ. מה עושים, מלקקים? הורים רבים מכניסים את המוצץ לפיהם "לניקוי" מהחיידקים שדבקו בו. מה שהם שוכחים בדרך כלל, שהליקוק הזה מעביר עימו חיידקים רבים מן הפה שלהם אל המוצץ, ומשם באופן ישיר אל התינוק. בפי ההורה חיידקים מחוללי עששת, הממלאים כעת את פה התינוק. חשוב לזכור שהרצפה אינה מזוהמת יותר מהפה. לפי כל המחקרים, יש קשר ברור בין מצב הפה והעששת של ההורה למצב העתידי של שיני התינוק. ככל שהתינוק ייחשף לחיידקי העששת בגיל מאוחר יותר, כך מצב השיניים שלו יהיה טוב יותר. יש להקפיד על ניקיון נכון של המוצץ על ידי רחיצתו במים וסבון, ולפני השימוש הראשון לעקרו על ידי הרתחה במשך חמש דקות. מומלץ לאחסנו במקום נקי ויבש ובכך להבטיח מוצץ חף מעובש וחיידקים.

מוצץ ו"מוות בעריסה"

תופעת ה"מוות בעריסה" מתרחשת בזמן שינה, באופן פתאומי ובלתי צפוי אצל תינוקות בריאים, שגילם פחות מגיל שנה, ואשר לא ידוע ממה היא נגרמת. בישראל, ההערכה היא כי מדי שנה בין 50 ל- 60 תינוקות מתים מוות פתאומי העשוי להתאים לאבחנה זו. מוות בעריסה מהווה את סיבת המוות העיקרית בתינוקות שבין גיל חודש לגיל שנה, כאשר הרוב הכמעט מוחלט של המקרים מתרחשים לפני גיל שישה חודשים (ובעיקר בגילאי חודשיים עד ארבע חודשים).

גורמי הסיכון המשוערים הם: חימום יתר של החדר או של סביבת התינוק, עישון בזמן ההריון ובסביבת התינוק לאחר הלידה, משטח שינה רך ומצעים רופפים, שכיבה על הצד או על הבטן, ולידה מוקדמת ו/או משקל לידה נמוך.

 

כיצד מסייע המוצץ במניעת מוות בעריסה?

הורים לתינוקות עם מוצץ ישנים פחות?
 הורים לתינוקות עם מוצץ ישנים פחות? 
 צילום: אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages 
 

• כאשר המוצץ מונח בפה הוא לוחץ במעט על החלק האחורי של הלשון, ומשאיר את נתיב אוויר פתוח.
• לתינוק עם מוצץ בפה עדיפה השכיבה על הגב מאשר על הבטן, שכן המוצץ יכול להפריע למנח הראש כפי שהוא מונח בשכיבה על הבטן, ובשל כך

   יעדיף התינוק להישאר שכוב על גבו - שזו התנוחה המומלצת.
• נמצא כי תינוק עם מוצץ בפה הוא כנראה יותר רגוע, פחות נוטה לזוז ולהסתבך במצעים שיכולים להוביל לחנק.
• יש חוקרים שאפילו מצאו שהתנהגות ההורים משתנה. כאשר התינוק מוצץ מוצץ ההורים יכנסו לחדרו יותר פעמים במהלך שינה ובמהלך הלילה, כדי לבדוק שהתינוק בסדר והמוצץ בפה, וכך יוכלו לאתר מוקדם מצבים בעייתיים כמו: חימום יתר של החדר, מניעת מצב של כיסוי פני התינוק וכו'.

עם זאת, יכולת ההגנה של המוצץ מפני סיבת המוות הטראגית הזו עדיין שנויה במחלוקת, מאחר שבמעקבים אחר תינוקות ישנים, נמצא שהזמן הממוצע בו אכן מצוי המוצץ בפיהם (וכאמור "מגן"), הוא אחוז קטן ממשך זמן השינה הכולל. ובכל זאת האיגוד האמריקאי לרפואת ילדים ממליץ על שימוש במוצץ בכל עת שהתינוק מנמנם או ישן בשנת חייו הראשונה.

כל מה שרציתם לדעת על המוצץ ולא תמיד היה לכם את מי לשאול, מאת ד"ר הדס כץ-שגיא, רופאת שיניים מומחית לילדים ולנוער, הסתדרות רופאי השיניים בישראל.

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by