בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
ביקורת 
הופ הופ טרללה  

הופ הופ טרללה

 
ביקורת |
 

הפקה נוצצת, שירים מוכרים והרבה חברים אהובים מהטלוויזיה הם שהופכים את "הופ - מותק של פסטיבל" לאטרקטיבי עבור הילדים. העלילה קלושה ובטח שלא מקורית, אבל גם שואו צבעוני עשוי כהלכה הוא בילוי ראוי

 
 
 
 
 
 
 
 
 

 צילום: רונן אקרמן, יח"צ 
 

צרכנית התרבות בת החמש וחצי יצאה מאושרת. כבר חודש היא מתכוננת ליום הגדול, אחרי שהודיעה בנחישות להוריה שזה מה שצפוי להם בחנוכה הזה. שעתיים היא ישבה בהיכל מרותקת ופעורת פה וכל הערב והבוקר שאחרי הפסטיבל היא רקדה ושרה ברחבי הבית את המנון המופע שפומפם בהופ בלי הפסקה (ואילץ ילדים לבחור בפסטיבל הנכון): "איזה כיף שיש המון חברים/ המון חברים בכל מיני צבעים". וזה הסוד של הופ תעשיות בידור לילדים - מסרים משומשים במצב טוב, חזרה בלתי נלאית על תכנים וכוכבים אהובים שממלאים את היכל הספורט ביד אליהו. או את בנייני האומה. 

 

הנה הדיל: על במה אחת מצטופפים כמעט כל כוכבי הערוץ, המיקרוקוסמוס הטלוויזיוני של ילדי הגן - רינת גבאי, יובל המבולבל, טוביה צפיר (שהוא סבא טוביה וגם טובי דובי), מיכל צפיר, אסף אשתר (נחשון כל יכול), הדוד חיים, להקת א-בה-גא-ד, בובות רחוב סומסום, דודידו הפרוותי, הקונצונים, וִויפּוֹ הכלב המעופף ואורנה דץ אחת, שהקשר בינה לבין הופ עדיין לא הוברר, אבל חנוכה הגיע וכולם צריכים להתפרנס.

 

א-לה לאס וגאס


 צילום: רונן אקרמן, יח"צ 
 

העלילה (מאת נוגה אלגום) קלושה למדי, כיאה לסיפור מסגרת שמטרתו להדביק הרבה אמנים, שירים וריקודים למופע אחד. העיקר שיש שם טובים ורעים, קצת קרקס וסוף טוב. אם לתמצת - וויפו הכלב בורח מ"הקרקסור", שם כפה עליו אדון זדון הרשע להופיע בניגוד לרצונו וכלא אותו ואת חבריו בכלוב. במחצית הראשונה של המופע מכיר הכלבלב את כל דיירי רחוב סומסום, מה שמאפשר לכל זמר להופיע במחרוזת שירים קצרה. במחצית השנייה מחליטים החברים להקים קרקס חלופי של חופש, שמחה וחברות - ה"קרקסום", ובמסגרתו שבים ועולים הצפירים והרינתיות למקבץ אישי נוסף. לבסוף נתפס מר זדון הרודף אחרי וויפו האומלל ומשתכנע להיטיב את דרכיו.  

 

ההפקה נוצצת ומקצועית (במאי: צדי צרפתי) וכוללת מסך תפאורה דיגיטלי, לוליינים, רקדנים ורקדניות בתלבושות ססגוניות המתחלפות מדי כמה דקות, כוריאוגרפיה א-לה לאס וגאס וביצועים הולמים ללהיטי הילדים, חדשים וישנים. כמובן שכולם מצוידים במיקרופון אלחוטי, אוזניה ופלייבק. איפה הימים של צ'יקו גרציאני עם תזמורת רשות השידור ועמודי המיקרופונים האימתניים של פסטיבל שירי ילדים מספר 7.

 

אבל הטריק האמיתי כאן הוא שירים מוכרים, שהילדים יכולים לשיר עם הזמרים האהובים עליהם. מיטב להיטי יובל המבולבל או רינת גבאי במעין תפריט טעימות מהוקצע, עם קצת עלילה והרבה חברים (בכל מיני צבעים) מהטלוויזיה, הם שהופכים את המופע לאטרקטיבי כל כך עבור הקטנטנים, שיצאו לרגע מהסלון כדי לחזות בדבר האמיתי. אין כאן ערכים חינוכיים כפי שניסו להבטיח לנו בפרסומים יחצניים שונים, ובטח שלא יצירה מקורית, אבל גם שואו צבעוני עשוי כהלכה הוא בילו ראוי.

 

"הופ מותק של פסטיבל 2 - הרפתקה בקרקס". 20-21.12 במרכז הקונגרסים, חיפה; 22-23.12 בבנייני האומה, ירושלים

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by