בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
הורים וילדים  
ממה מפחדים הילדים שלכם? 
 
 מפחדים שאתם תיפרדו?    צילום: אילוסטרציה: אימג`בנק/gettyimages.com    
הורים וילדים  |
 
מיכל בן דוד, ifeel

הילד מסרב ללכת לישון ואתם מותשים ממאבקים? אולי הוא מפחד מהחושך, ממפלצת מתחת למיטה או מלהישאר לבד? כך תעזרו לו להתגבר על הפחדים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אתם יוצאים עם הילדים לטיול כייפי בשבת או סתם מלווים אותם לעוד יום שגרתי בגן. לפתע נשמע רעש מוזר, או שאתם נתקלים בזוחל או חרק כלשהו שבסך הכל רצה להגיע מנקודה אחת לאחרת בבית הגידול שלו. איך הילד שלכם מגיב? האם הוא נכנס ללחץ והיסטריה ומודיע בבכי גדול שהוא מת מפחד ממה שזה עתה קרה? האם הוא קופא במקום ולא יכול לזוז או שהוא מתקשה לישון בלילה וסובל מסיוטים מאז אותו מפגש?

אם הילד שלכם מגיב באחד מהאופנים הללו, ייתכן שהוא פיתח פוביה כלשהי, ואינו יכול לפתור אותה בכוחות עצמו. אל דאגה, ברוב המקרים בעזרת מעט הקשבה ותשומת לב תוכלו לסייע להם להתגבר על הפחד.
 

פחד, פוביה וחרדה

האם הפחד רציונאלי?
 האם הפחד רציונאלי? 
 צילום: אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages 
 

"צריך לעשות אבחנה ברורה בין פחד, חרדה ופוביה", מסבירה ד"ר נעמה גלזר, פסיכולוגית קלינית שעובדת עם מבוגרים, מתבגרים וילדים. "הפחד הוא רגש נורמלי שנועד להגן עלינו מפני סכנות, והוא מתפתח יחד עם ההתפתחות הקוגניטיבית והרגשית של הילד. מדובר במנגנון טבעי שמזהה סכנה ומפעיל את כל המערכות בגוף לצורכי הגנה. התגובות הפיזיות לפחד באות לידי ביטוי בפעימות לב מואצות, הזעה, נשימה מהירה וכדומה, שנועדו לסייע לאדם לברוח מהסכנה.

"ההתייחסות לפחד כאל תגובה נורמלית משתנה, כאשר מדובר בפחד ממשהו לא רציונלי וכאשר התגובות הופכות לחריפות יותר - אז ניתן להגדיר זאת כפוביה. התגובות של הילד יכולות להיות סחרחורות, בכי היסטרי, התקפי זעם, היצמדות להורה, הימנעות מלהגיע לסיטואציה בה יכולים להיתקל בגורם המפחיד או קפיאה במקום וחוסר יכולת תזוזה".

בעוד הפוביה היא בדרך כלל פחד מוקצן וממוקד באירוע או בגורם אחד, כאשר מדברים על חרדה ההתייחסות היא יותר כוללנית. "תחושת חרדה מתארת חוסר ביטחון כללי בעולם. התקפי החרדה יכולים לבוא כתוצאה משמיעה של רעש חזק, ממפגש מקרי עם חיה, מחבר שפגע בילד ועוד. התגובות של הילד למצבי החרדה עלולות לפגוע בו ברמה התפקודית, עד כדי מצב שבו הוא יימנע מלעשות פעילויות במסגרתן הוא יכול להיקלע לסיטואציה שממנה הוא חרד. כך למשל ישנם ילדים שמסרבים ללכת לבית הספר או להיפגש עם חברים, או ילדים שנמנעים מללכת ברחוב או בפארקים שמא ייתקלו בכלב או חתול מהם הם חרדים. ילדים הסובלים מחרדה עלולים לסבול מנסיגה בכל תחומי החיים, כמו הרטבת לילה, נסיגה בכושר הדיבור ועוד".

 

לא לזלזל בפחד

הילד אינו יכול לשתף ותחושת הבדידות גוברת
 הילד אינו יכול לשתף ותחושת הבדידות גוברת  
 צילום: אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages 
 

סיגל ודוד היו בטוחים שלעומר בן החמש יש פוביה מחושך. "לאורך כל שעות היום לא היתה לעומר שום בעיה להיות לבד", מספרת סיגל, "הבעיה היתה מתחילה כאשר החושך היה יורד ואז אי אפשר היה להתרחק ממנו אפילו כמה צעדים. ברגע שהיינו נעלמים לו מהעין, הוא היה עוזב את המשחקים, רץ אלינו, מחבק לנו את הרגל ולא מרפה עד שנסכים לשבת איתו. הבכי שלו הפך לקורע לב כשהיתה מגיעה השעה ללכת לישון. הוא היה מתחנן שנישן איתו במיטה, ולא עזר שחיכינו איתו בחדר עד שהוא נרדם או שהשארנו אור דולק במסדרון. ברגע שהיינו קמים מהמיטה שלו, הוא היה מתעורר וחוזר לבכות".

"בשלב כלשהו חשבנו שהוא עושה זאת כדי לזכות בתשומת הלב שלנו, וקצת זלזלנו בפחד שלו והתנהגנו כאילו התגובות שלו אינן מתאימות לגילו. זה גרם להרעה במצב, עד שבאחד הערבים הוא פשוט נכנס להתקף היסטריה ואי אפשר היה להרגיע אותו. הוא בעט וניסה להרביץ לדוד ולא הפסיק לצרוח ולבכות. זו התנהגות שלא היתה אופיינית לו, והתחלנו לחשוב שיש לו בעיה כלשהי. אחרי מפגש קצר עם פסיכולוגית הילדים הבנו את הבעיה - עומר היה בטוח שמתחת למיטה ובארון מסתתרים שדים שיחטפו אותו ברגע שלא נהיה בסביבה".

"פחד הוא חלק מההתפתחות הנורמלית של הילד", מציינת ד"ר גלזר. "פחד מחושך, מאנשים זרים ומחיות הם ברוב המקרים פחדים נורמליים שעוברים ככל שהילד מתבגר. חשוב שההורים יאפשרו לילד לדבר על תחושות הפחד שלו בחופשיות, ולא ילעגו לו או יאמרו לו שהוא מתנהג כמו ילד קטן. ברגע שההורים מביעים ביקורת על הילד, הוא מרגיש שאין לו עם מי לחלוק את התחושות שלו, וכך הפחד ותחושת הבדידות שלו גוברים". ד"ר גלזר מציינת בהקשר זה הבדל מהותי בין בנים לבנות: "כשמדובר בבנים, הציפייה החברתית מהם היא להיות גיבורים וחסונים ולא לפחד מכלום. בן שקיבל מסרים כאלה מהוריו, ישתדל לעשות את הכל כדי לא לחשוף את עצמו למצב בו הוא מושא ללגלוג בגלל פחד שהוא חש. עם בנות, ההורים נוטים להיות הרבה יותר מבינים ומגוננים, ולכן להן קל יותר להעלות את נושא הפחד לסדר היום המשפחתי".

איך את ממליצה להגיב לפחדים?

"צריך לעודד את הילד להיות אקטיבי. אם למשל הילד פוחד ממפלצת שנמצאת בארון או מתחת למיטה, אפשר לעשות איתו סיבוב ולראות שאין שום דבר באותם מקומות, אפשר לבנות למפלצת מלכודת שאליה היא תיפול אם היא תבוא בלילה ותנסה לפגוע בו, אפשר להדליק את האור או לאפשר לילד לישון עם אור קטן שנשאר דולק לאורך כל הלילה ועוד. השיטות האלה מגבירות את תחושת הביטחון של הילד ואת ההבנה שלו שגם אם יש מפלצת בארון, הוא יוכל להתגבר עליה כי ההורים שלו נמצאים לצדו ולא משאירים אותו בודד במערכה. ככל שיש לילד יותר שליטה במצב, סף החרדה שלו יורד".

 
 

להתחבר לפחדים של הילד

מבחינתו, המפלצת עוקבת אחריו
 מבחינתו, המפלצת עוקבת אחריו 
 צילום: אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages 
 

בניגוד למבוגרים, שיכולים להבין שהפחד שלהם הוא מפני משהו שלמעשה לא קיים במציאות, אצל ילדים המצב שונה. "מבחינת הילד, הפחד שלו הוא מאוד ממשי ואמיתי", מסביר ד"ר אמנון צביאל, מומחה לטיפול בבעיות פסיכוסומטיות בשיטת NLP. "בין אם מדובר בכלבלב קטן ולא מזיק, או לחילופין במפלצת שהיא פרי דמיונו של הילד - מבחינתו הסכנה היא מוחשית וממשית ויש הכרח לברוח ממנה. כיוון שכך, אם ננסה לפנות את ההיגיון הבריא של הילד זה לא יוביל לשום פתרון ואף עלול לגרום לריחוק בין הילד להורה, ש'לא מבין שום דבר'".

אם כך, מה עושים?

"העיקרון שמנחה אותי ושצריך להנחות גם את ההורים הוא לנסות לפגוש את הילד במקום שהוא נמצא ולהתחבר לפחדים שלו. אם למשל הילד פוחד מדינוזאורים או מזאבים, חשוב לשאול אותו שאלות עליהם ולעשות שימוש במילים שלו כדי למצוא יחד פתרון לבעיה. אפשר לקחת תמונה של דינוזאור ולהסתכל עליה במשקפת הפוכה, וכך להפוך את המפלצת למגוחכת בגודל שלה; אפשר לבנות סביב הדינוזאור סיפור, לפיו הוא בעצם פוחד מהילד או שהוא הגיע לארון כדי לחפש חברים חדשים; אפשר לשחק עם הילד משחקי תפקידים ואגב כך להוריד את מידת החשש שלו. לדוגמא: מה יקרה אם נציע למפלצת חברות? חשוב לעשות שימוש בתשובה של הילד, גם אם לפעמים צריך 'לחלוב' ממנו את המידע, כדי למצוא פתרונות לפחד".

"כשהבנו שדקל פוחד מחתולים, החלטנו לנסות לפתור את הבעיה במסגרת המשפחה", מספרת אמו קרן. "באחד הערבים ישבנו סביב שולחן פינת האוכל, וכל אחד מאיתנו סיפר על משהו שמפחיד אותו ומה הסיבה לפחד. בן זוגי ואני המצאנו פחדים שלא באמת היו לנו, אבל נכנסנו ממש למשחק התפקידים כדי לתת לדקל את התחושה שגם גדולים פוחדים וזה בסדר גמור".

"כשהגיע תורו של דקל, הוא סיפר שמה שהכי מפחיד אותו זה חתולים, וכשאלנו למה, הוא ענה שפעם הוא רצה ללטף חתול בגן, והחתול קפץ עליו ושרט אותו. ואז בן הזוג שלי סיפר לדקל סיפור על החתול שלא רצה לגזור ציפורניים. זה היה סיפור מאוד מצחיק שהוא המציא במקום, והמסר שלו היה שהחתול בכלל רצה להיות חבר של דקל, אבל בגלל שלא גזרו לו ציפורניים, דקל נבהל. אחרי שצחקנו, הסברנו לדקל שלפעמים לחתולים לא מתחשק שילטפו אותם, בדיוק כמו שלו לא תמיד נעים שסבא צובט לו בלחי".

"החלטנו ללכת למחרת לחנות חיות ולפינת חי כדי לנסות ולהתקרב קצת לחתולים. אני הייתי בטוחה שדקל יקבל פיק ברכיים ברגע האחרון, אבל בפועל הוא שאל את בעל החנות אם הוא גוזר ציפורניים לחתולים... התרגשתי לראות איך לאט לאט דקל החל להתקרב לחיות, ובסופו של דבר אפילו ליטף אחת מהן. נדרשו עוד כמה מהלכים כדי לגמול אותו לחלוטין מהפחד מחתולים, אבל בשורה התחתונה, זה היה שווה".

 

הכתבה באדיבות: הורים וילדים

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by