בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
הורים וילדים  
האם משתלם לך לבגוד? 
 
 יחסים מסוכנים     צילום: אילוסטרציה: אימג`בנק/gettyimages.com    
הורים וילדים  |
 
עו``ד אלינור ליבוביץ`, ifeel

האם הזכויות שלה נשמרות? האם היא זכאית לדמי מזונות ומה יעלה בגורל הילדים? מדריך לחטא ועונשו

 
 
 
 
 
 
 
 
 

דניאלה, אחות אחראית בחדר מיון, הכירה את דן בבית החולים שבו עבדה. הוא היה רופא צעיר ששאף להפוך מתישהו למנהל מחלקה בבית חולים. היא היתה נשואה ומבוגרת ממנו בשבע שנים. המפגש הוליד לא רק משיכה לוהטת, אלא גם חיבור נפשי חזק. הרומן ביניהם נמשך שלוש שנים עד שבעלה של דניאלה, ירון, החל לחשוד. הוא פנה לחוקר פרטי שתיעד את הנאהבים נכנסים יחד למלון ויוצאים כעבור כמה שעות, מבלים במסעדה מבודדת בגליל, מחזיקים ידיים ומתנשקים.

ירון, פנסיונר של צבא הקבע, עימת את דניאלה עם העובדות ודרש ממנה להתגרש מיד. אם לא תעשה זאת, איים, יפנה להוריה המסורתיים ויספר להם מה עושה בתם כשהיא נמצאת, לכאורה, בעבודה. הוא הסביר לדניאלה שאם לא תוותר על חלקה ברכושם המשותף, בפנסיה שלו ובמענק הפרישה בגובה כמה מאות אלפי דולרים שקיבל מהצבא, יפנה לבית הדין הרבני וייקח ממנה את שני הבנים, תאומים בני 10. בנוסף, הוא איים לפנות אל מנהל המחלקה שבה עובד דן, ולספר לו שהרופא הצעיר מנהל רומן על חשבון שעות העבודה.

לוותר או לא לוותר? זאת השאלה

דניאלה נשברה מיד. בני הזוג פנו לעורך דין משותף וניסחו בעזרתו הסכם גירושים, שלפיו היא מוותרת על חלקה בדירה המשותפת בבת ים, בפנסיה ובמענק הפרישה. לפי ההסכם, דניאלה הסתפקה בדמי מזונות זעומים, 1,800 שקל, לכלכלת התאומים. בית הדין הרבני רשם בתיק הגירושים כי דניאלה אסורה על "בעלה ועל בועלה", כלומר, אסור לה לקיים יחסי מין גם לא עם ירון ולא עם דן. רישום זה ימנע ממנה, כמובן, להינשא בעתיד לדן לפי דת משה. האם דניאלה פעלה נכון? האם חששותיה היו מוצדקים? האם היה עליה לוותר על חלקה ברכוש בפנסיה ובמענק הפרישה? האם באמת היתה בסיכון להפסיד את המשמורת על הילדים? התשובה לכל השאלות האלה היא לא רבתי.

 

מי היה שם קודם?

מי יקבל את הילדים?
 מי יקבל את הילדים? 
 צילום: אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages 
 

תהליך הגירושים עשוי להתבצע באחת משתי חזיתות. ברוב המקרים, אם הגבר הזדרז והגיש את בקשת הגירושים ראשון, העניין יידון בבית הדין הרבני. אם האישה הקדימה, יידון התיק בבית המשפט לענייני משפחה. הסיבה לכך היא החטא הקדמון של בן גוריון, ראש הממשלה הראשון שנמנע מהפרדת הדת מהמדינה בגלל נסיבות פוליטיות, והחטאים המאוחרים יותר של ראשי הממשלות שבאו אחריו. כך קורה שלבית הדין הרבני ולבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות מקבילה לדון בכל הנושאים הקשורים לגירושים: חלוקת רכוש, מזונות, משמורת על הילדים ועוד.

מי תקבל מזונות?

במקרה של דניאלה, הדבר היחיד שהיא היתה אמורה להפסיד בעקבות הבגידה הוא תשלומי המזונות שלה, כי לפי היהדות בעל אינו צריך לפרנס אישה שקיימה יחסי מין עם גבר אחר. אבל לגביה ממילא מדובר בהפסד על הנייר בלבד, משום שאף אחת מהערכאות, הדתית או האזרחית, לא היתה פוסקת לה מזונות כשהיא מרוויחה משכורת גבוהה בעבודתה. בכל מקרה, היא עדיין זכאית למזונות לילדיה ואם חל שינוי במצבה הכלכלי, פיטורים למשל, היא זכאית להגיש תביעה להגדלת הסכום.

מי יקבל את המשמורת על הילדים?

אישה שנתפסה בבגידה גם לא אמורה להפסיד את המשמורת על ילדיה. למרות התדמית הקשוחה של בית הדין הרבני, חלפו הימים שבהם אישה כזאת היתה מאבדת את המשמורת על ילדיה. היום השיקולים הם ענייניים, ושתי הערכאות קובעות את המשמורת לפי טובת הילדים ולא לפי רמות הנאמנות של אחד מבני הזוג. כשיש מחלוקת אמיתית בשאלה הזאת, תמונה עובדת סוציאלית שתשוחח עם כל בני המשפחה ותגיש את המלצותיה בנושא. למעט מקרים חריגים, שתי הערכאות מעדיפות לתת את זכויות המשמורת לאישה.

מי יזכה ברכוש המשותף?

גם לוויתור של דניאלה על חלקה ברכוש בגלל הבגידה לא היתה כל הצדקה. אם דירת המגורים רשומה על שם שניהם בחלקים שווים, מחציתה שייכת לאישה גם אם בגדה בבעלה. גם לו היה ירון פונה לבית הדין הרבני ומבקש לכפות על דניאלה גט, בית הדין לא היה יכול לשלול ממנה את חלקה בדירה. ההבדלים בגישה בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה מתבטאים בכך שהרבנים היו רואה בחומרה את הבגידה וכופים גט על דניאלה.חלקה של דניאלה בפנסיה של בעלה ובמענק הפרישה שלו מגיע לה על סמך "הלכת השיתוף", הקובעת כי כל רכוש שנצבר במהלך חיי הנישואים נצבר מתוך השקעה משותפת ומאמץ משותף, ולכן דניאלה זכאית למחצית משווי הפנסיה ומענק הפרישה בלי כל קשר לבגידתה.

הלחץ הנפשי שהפעיל ירון על דניאלה העמיד אותה עם הגב לקיר והיא ויתרה מבלי לבדוק את מצבה המשפטי ואת העובדות לאשורן. לו היתה פונה לייעוץ משפטי היו זכויותיה ברורות לה יותר וגם אם היתה עושה ויתורים כלשהם, הם היו מן הסתם פחות גורפים. דניאלה נכנסה ללחץ בלי סיבה טובה. מבחינה משפטית, לא היתה לה סיבה לחשוש. הדבר היחיד שבו ייעוץ משפטי לא היה יכול לעזור הוא אי הנעימות שהיתה נגרמת לה אם בעלה היה אכן פונה להוריה או למנהל המחלקה שבה עובד דן. על החלק הזה צריך להתגבר לבד, אם לא מעוניינים לעשות ויתורים גורפים כאלה.

 

על מה מותר לבעל לסלוח?

 

לפי היהדות, בעל יכול לסלוח לאשתו על עוולות רבות אך לא על בגידה. אפילו אם הוא מעוניין לסלוח לה, לפי הדת אין הוא רשאי לכך והוא מחויב להתגרש ממנה.

ניקח לדוגמה מקרה קיצוני במיוחד: שבוע לאחר נישואיהם של תמר ומשה היא הגישה לו בשר שבושל בחלב, רצה על חוף הים בבגד ים שקוף, וכשמשה העיר לה על התנהגותה, היא היכתה אותו בחוזקה. חודש לאחר מכן היא גם קיימה יחסי מין עם גבר שהכירה בחוף ואף סיפרה על כך לבעלה לאחר מעשה.

כשתמר מגישה למשה סטייק שנחתך בסכין חלבית ולא מספרת לו על כך, או מאכילה אותו, רחמנא ליצלן, בבשר חזיר בלי ידיעתו, או מפתה אותו לקיים איתה יחסי מין בימי המחזור, היא גורמת לו לעבור על חוקי הדת היהודית. כשהיא יוצאת בביקיני שקוף לחוף, היא עצמה עוברת על חוקי הצניעות של הדת.

כשהיא מזלזלת בו, מקללת או מכה אותו אחרי שהוא מעיר לה על התנהגותה, גם אז היא עוברת על חוקי הדת היהודית - אבל על כל אלה מותר למשה לסלוח. הוא אומנם יכול להגיש תביעת גירושים נגד תמר ולהשתמש בכל העילות הללו כדי לכפות עליה גט, אבל הוא אינו מחויב לכך. אם הוא רוצה, הוא רשאי לסלוח לה.

אבל ברגע שבגידה נכנסת לתמונה, הכללים משתנים. על פי היהדות אסור לבעל לסלוח ואסור לו להמשיך ולקיים יחסי אישות עם אשתו. הסיבה לכך היא שכאן לא מדובר רק בהפרת האמון שנתן משה בתמר, אלא בעבירה על הדין שמטרתו לשמור על טהרת המשפחה. בגידה עלולה להביא ללידת ממזרים, ועל כך אין הדת היהודית מוכנה לעבור בשתיקה.

 
 

כמה עדים צריכים לראות את האישה בוגדת?

אם ירצה הבעל להוכיח לבית הדין הרבני כי אשתו אכן בגדה בו, הוא יידרש להביא שני עדים ממין זכר, שאינם קרובי משפחה של בני הזוג (נשים פסולות לעדות בבית הדין הרבני). לעדים אלה אסור לבצע מעקבים אחר האישה בשבתות. מעקב כזה ייפסל על ידי בית הדין, שכן גרם לחילול שבת, ותמר לא תחויב בגט.

מאחר שמעשי בגידה נעשים בדרך כלל מאחורי דלתיים סגורות, קשה מאוד למצוא שני עדים כאלה. לא מספיק להוכיח שהיה "ייחוד" בין האישה למאהב - כלומר, שהשניים שהו לבדם, בחדר סגור. צריך עדות של ממש לאקט מיני, ובלשון ההלכה: "מכחול בשפופרת".

האם הודאה בבגידה היא עילה לכפיית גט?

מה יקרה אם תמר תיכנס הביתה אחרי בילוי עם המאהב ותודיע על כך לבעלה? לכאורה, עילה מושלמת לכפיית גט - אך מסתבר שעדיין אין בכך כדי לאסור אותה על בעלה. מה הטעם, תשאלו, אם האישה עצמה מודה במעשיה? הסיבה לכך היא שאם די היה בהודאת האישה כדי לחייב אותה בגט, נשים היו מנצלות את הפרצה הזו לטובתן.

תארו לכם מצב שבו נשים היו מספרות לבעליהן כי שכבו מרצון עם גבר אחר, ובכך מחייבות את הדיינים בגירושים מהירים, ללא סיכוי לשלום בית. ומה אם הגבר דווקא רוצה שלום בית? הרי במקרה כזה המושכות היו בידיהן של הנשים, ודבר כזה אינו מתקבל על הדעת בדת היהודית.

מצד שני, אם יש "רגליים לדבר", כלומר: הודעת האישה על הבגידה מתבררת כאמת ונמצאו שני עדים מהימנים לכך, משמעות הדבר היא שהבעל יהיה חייב להתגרש ממנה, גם הוא אינו מעוניין בכך.

 

מתי פוקעת זכות האישה למזונות?

בלי אפשרות לסלוח
 בלי אפשרות לסלוח  
 צילום: אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages 
 

זכות של תמר למזונות נובעת מנישואיה למשה. לפיכך, אם מסתיימים הנישואים, ואין זה חשוב למה, זכותה למזונות אינה קיימת עוד. אבל יש שני מקרים שבהם תישלל מתמר זכות זו גם אם עדיין לא התגרשה. האחד: אם היא הוגדרה כאישה מורדת, כלומר היא מסרבת לקיים יחסי אישות עם משה, והשני: אם הוכח שבגדה בו. בשני המקרים הללו היא תאבד את זכויותיה למזונות, גם אם הגירושים עדיין לא בתוקף.

מה קורה כאשר הגבר בוגד באשתו?

כלום. הסנקציות היחידות שמפעילים נגד הגבר היא כאשר הוא מורד - כלומר אינו מקיים יחסי אישות עם אשתו. מעבר לכך, אין בדת היהודית שוויון בין הגבר והאישה. כל עוד משה מקיים את חובותיו כלפי אשתו, ספק אם בית הדין יטיל עליו איזושהי סנקציה. גם אם תמר תפנה לערכאות ותראה תמונות של משה עם אישה אחרת אך משה יבקש שלום בית, סביר שבית הדין יצדד בדרישתו.

מהן חובותיו של הבעל כלפי אשתו?

על פי היהדות, יש עשר כאלה, ושלוש חשובות במיוחד: מזונותיה (כלכלתה), כסותה (בגדיה) ועונתה (החובה לקיים איתה יחסי מין בתדירות שקובעת ההלכה). תדירות זו תלויה ביכולות של הגבר, בבריאותו ובאופי העבודה שלו - פחות למלח השט בימים ויותר לתלמיד ישיבה.

נקודת אור ונקודות חושך

אין שום איזון ביחסה של הדת היהודית לאישה בוגדת ולגבר בוגד. האישה אומנם לא תפסיד את המשמורת על הילדים או את חלקה ברכוש המשותף, אבל אפשר לכפות עליה גט והיא תפסיד את זכותה למזונות. על גבר בוגד אי אפשר לכפות גט, גם לא בבית המשפט לענייני משפחה, שגישתו ליברלית יותר מזו של בית הדין הרבני. בנושאים אלה, בית המשפט יפסוק לפי כללי המשפט העברי.

 

הכתבה באדיבות: מגזין הורים וילדים

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by