בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
הנקה 
האם הנקה תמנע ממך להיכנס להריון? 
 
 מצאי פתרונות אחרים     צילום: אילוסטרציה: אימג`בנק/gettyimages.com    
הנקה |
 
ד``ר חיים דוד, ifeel

האם כדאי להסתמך על ההנקה כאמצעי מניעה טבעי, ומהם אמצעי המניעה המומלצים לתקופת ההנקה?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
נשים רבות הבוחרות להיניק את תינוקן טועות כאשר הן חושבות כי בעת ההנקה אין צורך להשתמש באמצעי מניעה, כיוון שהנקה היא אמצעי המניעה הטבעי הטוב ביותר. מיד נברר מדוע מדובר בהצהרה בעייתית ומהם האמצעים השונים בהם ניתן להשתמש כדי למנוע הריון מבלי לפגוע באיכות ההנקה.
 

שבירת המיתוס

חשוב להמתין שלושה שבועות אחרי הלידה
 חשוב להמתין שלושה שבועות אחרי הלידה  
 צילום: אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages 
 

בתקופת ההנקה המחזור ההורמונלי משתנה עקב הפרשה עודפת של הורמון החלב הנקרא פרולקטין, הידוע כהורמון המפריע לקיומו של תהליך הביוץ. חוסר מוחלט של הביוץ מונע התרחשות הריון ואת הופעת הדימום הווסתי. במצב רגיל מתרחש תהליך הביוץ כשבועיים לפני הופעת הווסת.

כאמור, ההנחה הרווחת היא כי בתקופת ההנקה לא מתרחש ביוץ ולכן לא קיימת אפשרות להתרחשות הריון. מדובר בהנחה בעייתית, כיוון שגם כאשר מתרחש ייצור פרולקטין ברמות נמוכות מאוד עדיין ייתכן קיומו של ביוץ מבלי שהדבר ייוודע לאישה עד המועד האמור של הופעת הווסת או עד אבחון ההיריון.
אם האישה אינה מעוניינת בהריון נוסף, ההמלצה היא לא להסתמך על הנקה כאמצעי מוחלט למניעת הריון, ובמילים אחרות: אישה שעוסקת בפעילות מינית בתקופת ההנקה ומעוניינת במניעת הריון באופן מוחלט חייבת להשתמש באמצעי מניעה מלאכותיים. לשם כך עומדות בפני האישה ובן זוגה כמה אפשרויות.

 

אמצעים מכניים

הדרכם שיעזרו לך להימנע מכניסה בלתי רצונית להריון
 הדרכם שיעזרו לך להימנע מכניסה בלתי רצונית להריון  
 צילום: אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages 
 

אמצעי המניעה המכניים כוללים אמצעים החוצצים בין תאי הזרע לתאי הביצית, כמו קונדום או דיאפרגמה, או אמצעי המפריע להשרשה, כגון התקן תוך רחמי (IUD).

לקונדום אין שום השפעה מערכתית על גוף האישה ולכן גם אין לו השפעה שלילית על פעילות ההנקה. הקונדום מונע הריון ובנוסף מסייע במניעת הידבקות במחלות מין. השימוש בו קל מאוד והוא אינו מצריך בדיקת רופא או מרשם רפואי. יעילותו של הקונדום במניעת הריון מגיעה ל 97-אחוז.

בדומה לקונדום גם לדיאפרגמה אין השפעה על ההנקה. הדיאפרגמה היא כובעון גומי גמיש המוכנס לתוך הנרתיק ומכסה את כל צוואר הרחם. כיסוי זה מונע חדירת תאי זרע אל הרחם ואל החצוצרות. לשם התאמת הדיאפרגמה יש צורך בבדיקת רופא. יש להשאיר את הדיאפרגמה במקומה למשך כשש שעות לאחר קיום יחסי מין בכדי למנוע חדירת תאי זרע. יעילותה של הדיאפרגמה במניעת הריון נעה בין 80 אחוז ל 95-אחוז וניתן להגביר את יעילותה בעזרת שימוש בחומרים קוטלי זרע.

להתקן תוך רחמי אין השפעה מערכתית על גוף האישה ולכן גם הוא אינו משפיע על ההנקה. ההתקן הוא סליל פלסטיק או נחושת המוכנס לתוך הרחם דרך צוואר הרחם ונמצא ברחם באופן קבוע. ההתקן מונע הישרדות של תאי זרע או השרשה של עובר בדופן הרחם ובכך מונע הריון. יעילותו במניעת הריון היא כ-98 אחוז.

ההתקן ההורמונלי דומה בצורתו להתקן הנחושת, אולם במקום נחושת מכיל ההתקן קפסולה קטנה של פרוגסטוגן (לבונורגסטרל(, המשוחרר לחלל הרחם באופן מבוקר ויומיומי במשך חמש שנים.

הפרוגסטוגן פועל בשלוש רמות:

1.מעכב את צמיחת רירית הרחם ומונע קליטת הריון.
2.מעבה את הריר בצוואר הרחם ויוצר מעין פקק המונע חדירת תאי זרע.
3.משפיע על תנועתיות החצוצרה, פעולה המורידה את הסיכוי להפריה.
לכל אלה מתווספת פעילותו המכנית של ההתקן כגוף זר בחלל הרחם.

בשל מנגנון פעולה ייחודי זה, יעילות ההתקן ההורמונלי במניעת הריון גבוהה מזו של התקני הנחושת.למרות היותו אמצעי מניעה הורמונלי, התקן זה איננו מכיל אסטרוגן, הוא לא גורם להפחתה בכמות החלב ולכן מתאים לשימוש גם בהנקה. מדובר אמצעי מניעה הפיך לחלוטין, ונשים המעוניינות להרות יכולות להוציא אותו בביקור קצר אצל רופא הנשים ולחזור במהירות למעגל הפריון.

יתרונות נוספים מהם נהנות המשתמשות בהתקן זה הם דימום וסתי קל ומועט והפחתה בכאב. עם הפחתת הדימום הווסתי חל שיפור ניכר ברמות הברזל וההמוגלובין והדבר מהווה יתרון בריאותי חשוב נוסף. השפעה זו היא בעלת חשיבות ניכרת בייחוד לנשים לאחר לידה, לאור העובדה שמרביתן סובלות מחוסר בברזל.

עם זאת, תיתכן תקופת הסתגלות של רירית הרחם לנוכחות התקן זה היכולה להימשך 6-3 חודשים, ובתקופה זו ייתכנו דימומים בלתי סדירים. התקנת ההתקן נעשית בדרך כלל בסוף הווסת הראשון אחרי לידה, או כעבור שישה שבועות מרגע הלידה, לאחר שהרחם חזר לגודלו הטרום הריוני.

 
 

אמצעים תרופתיים

התחילי גלולות אחרי הפסקת ההנקה
 התחילי גלולות אחרי הפסקת ההנקה  
 צילום: אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages 
 

לגלולות סטנדרטיות למניעת הריון קיימת השפעה מערכתית על הגוף ולכן הן אסורות לשימוש בתקופת ההנקה. גלולות אלה מכילות את שני הורמוני המין - אסטרוגן ופרוגסטרון, ויעילותן במניעת הריון מגיעה ל-99 אחוז, יעילות כמעט מוחלטת. הגלולות מונעות את המחזוריות ההורמונלית הטבעית ובכך מונעות ביוץ. בנוסף, חל שינוי גם בריר בצוואר הרחם ובעקבות זאת נמנעת חדירת תאי זרע לרחם. השוני בגלולות נובע משינוי בכמות ההורמונים, והשוני בנגזרות ההורמונים המצויים בכל גלולה וגלולה. הגלולות ניתנות רק לאחר בדיקת רופא ובאמצעות מרשם.

מלבד הגלולות הסטנדרטיות קיימות כיום גלולות חד-הורמונליות, המכילות רק את הורמון הפרוגסטרון ומותרות לשימוש בתקופת ההנקה. הסיבה להיותן מותרות לשימוש בזמן ההנקה היא כי לפרוגסטרון אין כל השפעה שלילית על ייצור החלב ועל איכותו. גלולות אלה יש ליטול ביום הראשון לווסת, או כעבור שישה שבועות מרגע הלידה. יעילותה של הגלולה החד-הורמונלית במניעת הריון היא 98 אחוז. בגמר תקופת ההנקה ניתן להמשיך ליטול את הגלולה החד-הורמונלית או להחליפה בגלולה הסטנדרטית. ישנם מצבים רפואיים בהם הגלולה החד-הורמונלית אינה מותרת לשימוש ולכן היא ניתנת רק על פי מרשם רופא מוסמך.

זריקה קטנה

זריקת דפו-פרוורה מכילה חומר הורמונלי ובו פרוגסטרון בלבד. הזריקה מותרת לשימוש בתקופת ההנקה כיוון שלפרוגסטרון אין השפעה על חלב האם. החומר מוזרק לשריר ויעיל לתקופה של כשלושה חודשים. הפרוגסטרון מדכא את רירית הרחם ומשנה את מבנה הריר הצווארי, ובכך מונע הריון ב-99 אחוז מהמקרים. בזמן הטיפול לא מופיע דימום וסתי סדיר וקיימת אפשרות להופעת דימומים קלים בלתי צפויים. השימוש בשיטה זו מחייב בדיקת רופא וקבלת מרשם רפואי.

לסיכום, נשים מיניקות יכולות להשתמש בכל אחד מאמצעי המניעה שאינם בעלי השפעה שלילית על ההנקה: קונדום, דיאפרגמה, התקן תוך רחמי, גלולות מיוחדות (חד-הורמונליות) או זריקת דפו-פרוורה.

 

הכתבה באדיבות: הורים וילדים

 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by