בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
סדר יום 
פיפטיז שמיפטיז: שבוע האופנה בניו יורק 

פיפטיז שמיפטיז: שבוע האופנה בניו יורק

 
סדר יום |
 
לובה שמוקלר

מעצבי העל העמידו על מסלולי שבוע האופנה הניו יורקי קולקציות חורף ברוח רטרו שסובלות מעייפות וחוסר השראה. רק אוסקר דה לה רנטה וקרולינה הררה הצליחו להציל את המצב. דיווח מהתפוח הגדול

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
התזמון של שבוע האופנה בניו יורק לא היה יכול להיות גרוע יותר: מותו של אלכסנדר מקווין לא רק העיב על אירועי השבוע כי אם גם חיזק את התחושה שגדול המעצבים הלך לעולמו והשאיר אותנו להתמודד עם השאריות.

איך שלא נסתכל על זה, שבוע האופנה הניו יורקי אכזב בגדול: הוא היה עייף, חסר השראה ובודדים הם המעצבים שהצליחו להעמיד קולקציות מוצלחות על המסלול. מציאת קולקציה חדשנית היה שקול למציאת מחט בערימת שחת והקולקציות היחידות שניתן להגדירן כמוצלחות הן אלו שהביאו את גלאם הוליווד של שנות ה-50' לשנה הנוכחית שלנו, עם נגיעה מודרנית מוצלחת.
 

אוסקר דה לה רנטה

באופן מפתיע, דה לה רנטה, יקיר הרפובליקניות, הצליח להעמיד את התצוגה המוצלחת ביותר. הקולקציה של המעצב האמריקאי היא כל מה שתקופת המיתון הכלכלי הכתיבה לנו כטאבו - ראוותנית, עשירה וגדולה מהחיים. דה לה רנטה לא היה מוכן להניח לעניין פעוט כמו משבר כלכלי איום להפריע למוזה שלו וטוב שכך, שכן הקולקציה האחרונה שלו כל כך מדויקת ומוקפדת שהצופה בה מרגיש שנכנס לקפסולת זמן הישר לאמצע המאה הקודמת.

אז מה יש בדגמים שייחד אותם ברקע יתר הקולקציות? ראשית, קשה להתעלם מהגזרות המדויקות שהונחו בקפידה על גופן של הדוגמניות הפוסעות על המסלול. שנית, מידת העיבוד שהשקיע דה לה רנטה מוכיחה את כוחו כמעצב תפירה עילית ומעוררת הערכה ותחושת כבוד מחודש כלפי המעצב הותיק. הפתעה נוספת היתה בסקאלת הצבעים המפתיעה שבקולקציה, שביטאה נתינת דרור גם לצבעים קיצים ואביביים בעוד שיתר המעצבים נצמדו באופן מסורתי לצבעים המונוכרומטיים המזוהים היטב עם העונה הקרה.

 
קפסולת זמן הישר לאמצע המאה הקודמת. מתוך התצוגה של אוסקר דה לה רנטה בניו יורק
 קפסולת זמן הישר לאמצע המאה הקודמת. מתוך התצוגה של אוסקר דה לה רנטה בניו יורק   צילום: אימג'בנק/gettyimages 
 
 

קרולינה הררה

הררה היא דוגמא נוספת למעצבת ותיקה ווירטואוזית שהצליחה בשבוע שבו כולם נכשלו בניסיונם להתרפק על העבר. יתכן וכוחם של מעצבים ותיקים כמו דה לה רנטה והררה נמדד ביכולתם לחזות את אופנת הרטרו עוד כשהיא היתה אופנה עכשוית מהשורה הראשונה ולכן הם מטיבים לתרגם אותה לדגמים חדשים בעוד שיתר המעצבים נכשלים בצורה מהדהדת.

בשנים האחרונות הררה מגלה את הצד האמנותי שלה שבא לידי ביטוי באמצעות בדים מעובדים עם נגיעות מתקופת הבארוק. שום פריט בקולקציה של המעצבת לא היה פשוט או כזה שניתן לספוג את פרטיו הרבים במבט אחד: בין אם מדובר ברקמה שתפורה מסביב לכיסיו של מעיל בצבע יין או שמלה בהדפס אורבני עם שרוולים תפוחים - כל פריט שהררה העמידה על המסלול, בייחוד אם מתייחסים אליו גם ברמת האקססוריז שתרמו לאווירת הגלאם הוליווד שביקשה המעצבת להעביר בקולקציה, דורשים התבנונות וריכוז מופתיים.

 
בדים מעובדים ונגיעות בארוקיות. מתוך התצוגה של קרולינה הררה בניו יורק
 בדים מעובדים ונגיעות בארוקיות. מתוך התצוגה של קרולינה הררה בניו יורק   צילום: אימג'בנק/gettyimages 
 

מרקסה

כשג'ורג'ינה צ'פמן ייסדה את בית האופנה בשנת 2004, היא כנראה לא ציפתה שתוך שנים בודדות "מרקסה" תהפוך להיות מזוהה כל כך עם השטיח האדום. "מרקסה" היא אופנה עילית של שמלות ערב והיא לא מתיימרת להתעסק בשום ז'אנר אופנתי אחר.

הקולקציה האחרונה של בית האופנה הצעיר מורכבת משמלות עשויות אורגנזה, תחרה, נוצות, חרוזים וטול וגורמת לנו לרצות לנחש איזו סלבריטאית תלבש את השמלות על השטיח האדום הבא. אמנם כקהל שצורך אופנה, כבר רגילים להיחשף לשמלות מפוארות ולשטיחים אדומים אך כוחה של "מרקסה" ניכר בעיקר בעובדה שהשמלות של בית האופנה מדויקות, מפוסלות ומהונדסות כמעט ובכך הן לא דומות לשום דבר אחר שהכרנו.

 
בקרוב על השטיח האדום. מתוך התצוגה של "מרקסה" בניו יורק
 בקרוב על השטיח האדום. מתוך התצוגה של "מרקסה" בניו יורק   צילום: אימג'בנק/gettyimages 
 

מארק ג'ייקובס

מארק ג'ייקובס נחשב לא אחת בתור ילד הפלא של עולם האופנה בזכות יכולות העיצוב החדשניות שלו. הסיבה שיש צורך בהקדמה כדי להרחיב על הקולקציה האחרונה של ג'ייקבוס היא משום שהדגמים שעלו על המסלול לא מסגירים ולו בדל מאותה חדשנות גאונית.

חשוב להבהיר שהקולקציה של ג'ייקבוס לא רעה: יש בה אלמנטים של אוברסייז בדיוק במידה הנכונה, הגזרות נקיות מאוד ומרבית החצאיות התארכו עד לאורך של 7/8 בנסיון לשוות לקולקציה מראה מכובד של פעם. אך עם זאת, קשה להתעלם מתחושת העייפות העולה מן הקולקציה: הצבעים המונוכרומטיים לא מאפיינים את האישיות הצבעונית של ג'ייקובס, מרבית החליפות לא עשויות טוב מספיק ולמעט מספר מעילים מצוינים שמהווים זכר לגאונות של האיש, קשה שלא להתאכזב מהקולקציה הבינונית הזו.

 
לא חידש דבר. מתוך התצוגה של מארק ג'ייקובס בניו יורק
 לא חידש דבר. מתוך התצוגה של מארק ג'ייקובס בניו יורק   צילום: אימג'בנק/gettyimages 
 

דיאן וון פורסטנברג

מי שעיין ברשימות הקולקציה האחרונה של דיאן וון פורסטנברג יכל היה להיתקל בציטוט הבא: "תמיד רציתי לחיות חיים של גבר בתוך גוף של אישה". הציטוט הזה יצא מפיה של המעצבת לא פעם ולכן זה מפתיע שהסממן שהכי מזוהה עמה הן דווקא שמלות המעטפת חובקות המותניים שלה ולא חליפות גבריות למשל.

גם בקולקציה האחרונה של פורסטנברג אין זכר לחליפות הגבריות המדוברות למעט חליפה אחת עם רקמת פרחים שמעטרת את צדה הימני, מרבית הדגמים בקולקציה היו פרחוניים, רכים ונשיים. קשה לומר שהקולקציה של וון פורסנטברג הצליחה להפתיע: אמנם היא נפרדה משמלות המעטפת המהוות את הלחם והחמאה של הקריירה שלה והצליחה להעמיד על המסלול דמוי הנחל פריטים שנראים מאוד הרמונים, אך בסופו של דבר מדובר בדגמים ממוצעים ותו לא.

 
דגמים ממוצעים ותו לא. מתוך התצוגה של דיאן וון פורסטנברג בניו יורק
 דגמים ממוצעים ותו לא. מתוך התצוגה של דיאן וון פורסטנברג בניו יורק   צילום: אימג'בנק/gettyimages 
 

לסיכום

אמנם שבוע האופנה בניו יורק נחשב לאפריטיף שרק פותח את התיאבון לקראת שבועות האופנה שמצפים לנו בהמשך במילאנו ובפריז, אך בכל זאת קשה להתעלם מתחושת המיאוס שעולה מהקולקציות ומההרגשהשפשוט לא השקיעו בנו מספיק. מקווין, היכן אתה?


>>> נפרדים בעצב מאלכסנדר מקווין
>>> חודש האופנה: כמה מרוויחים סלבס שמגיעים לתצוגות האופנה?
>>> שבוע האופנה בניו יורק: הבלוגרית בת ה-13 טאבי גבינסון בשורה הראשונה
>>> שבוע האופנה בניו יורק: אגנס דין התרסקה פעמיים (!) על המסלול
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by