בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
תזונה ודיאטה  
למה אנחנו משמינים? 
 
 השיטה: להפוך לרזים בראש     צילום: אילוסטרציה: אימג`בנק/gettyimages    
תזונה ודיאטה  |
 
ניצה רימון, ifeel

מי אשם בהשמנת היתר שלנו, הגנים או אולי תרבות השפע? כל הסיבות שמובילות למגיפה של המאה ה-21

 
 
 
 
 
 
 
 
 

בשומרי משקל מתכוננים לעליה בקליינטים עם בוא הקיץ. אך מעבר להיבט האסתטי, מהווה השמנת היתר סכנה של ממש ומוגדרת כמחלה קלינית. שיעור התמותה ממנה הוא הגבוה ביותר ביחס למחלות הנפוצות כיום בעולם המערבי, וארגון הבריאות העולמי הגדיר אותה כ"מגיפה של המילניום".

בארצות הברית סובלים 97 מיליון איש (55% מהאוכלוסיה) ממשקל עודף, שהוא גם הגורם הישיר ל-300 אלף מקרי מוות בשנה ולהוצאות של 66 מיליארד דולר; בישראל כ-40% (!) מהאוכלוסיה סובלים מעודף משקל, ובכל מדינות אירופה הוכפל מספר השמנים.

"אני פסימי מאוד באשר לסיכוי להפחית את מספרם של השמנים במערב", אומר ד"ר חוליו ויינשטיין, סגן נשיא האגודה הישראלית לסכרת, ומנהל היחידה לסכרת בבית החולים וולפסון בחולון. "לשם כך, צריך לשנות את הראש של החברה המערבית". 95% מהחולים בהם טיפל ד"ר ויינשטיין, חלו בסכרת כתוצאה מהשמנה, ולטענתו, איש מהם לא הצליח להתמיד בדיאטה או לשמר את הישגי הדיאטה לאורך זמן.

 

תרופות המיועדות להרזייה

שימו לב לתופעות הלוואי
 שימו לב לתופעות הלוואי  
 צילום: אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages 
 

כדי לסייע למטופליו להפחית משקל, הוא מסתייע בתרופה "רדוקטיל", שמשפיעה על מערכת העצבים המרכזית, מעלה את רמת הסרוטונין ומדכאת את התיאבון.

הרדוקטיל הוכחה כיעילה להפחתה ושמירה על משקל, ומשפרת את איזון מחלת הסכרת. אך יש לזכור כי תרופות המשפיעות על מערכת העצבים עלולות לגרום לתופעות לוואי כבחילה, נדודי שינה, עצירות, ועלייה בלחץ הדם ובקצב הלב.

בשוק מצויות גם תרופות לטיפול בהשמנה הפועלות על מערכת העיכול, כמו "קסניקל", המפחיתה את כמות השומן הנספג בגוף. מידת השפעת הקסניקל תלויה במינון הנלקח ובאחוז השומן במזון שנאכל (מומלץ שהוא יהווה 30% מסך הקלוריות). תופעות הלוואי של השימוש בתרופה עלולות להיות: צואה נוזלית או שומנית, יציאות תכופות, תת ספיגה של ויטמינים מסיסים בשומן ועוד.

תרופות לטיפול בהשמנה אינן ניתנות לילדים ולנשים בהריון, ותרופות המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית אינן מומלצות למטופלים הנוטלים תרופות המשפיעות על עיכוב קליטת הסרוטונין וחלק מנוגדי הדיכאון, וכן לסובלים מיתר לחץ דם.

בכנס רפואי בינלאומי, שנערך לאחרונה בקוויבק, הציגה חברת תרופות צרפתית גלולה חדשה לדיכוי תיאבון, המשפיעה על קולטני המוח המגיבים לקנאביס (הצמח שממנו מפיקים חשיש ומריחואנה) ונמצאת בשלב המחקר הקליני בבני אדם. ניסוי ראשוני הראה כי החומר החדש גרם לירידה של כ-720גרם בשבוע, בלי ש-20 המשתתפים בניסוי שינו את הרגלי האכילה שלהם. בשלב זה, לא ידוע מתי צפויה גלולת הקסם להגיע למדפים.

 

על בקרה ושליטה

 

אולגה רז נותנת טיפים לוויסות כמות הקלוריות הנכנסות לגופנו:

1.לעולם אל תאכלו כלאחר יד, בזמן שאתם מרוכזים במשהו אחר, כמו קריאה או צפייה בטלוויזיה.
2.הגישו את האוכל על צלחות קטנות. כך, גם כמות מעטה יחסית של מזון תגדוש את הצלחת, ולא תרגישו מקופחים.
3.כיוון שהמידע על שובע מגיע למוח ב"איחור" של 20 דקות, כדאי לאכול לאט וללעוס היטב.
4.הפסיקו לאכול לפני שאתם חשים מלאים לגמרי. כאמור, תחושת השובע מופיעה באיחור.
5.אל תמתינו עד שהרעב יכרסם בכם. במצב כזה, עלולים לטרוף כמויות גדולות של מזון.
6.לעולם אל תלכו למסיבה או לארוחה חגיגית "על בטן ריקה".
7.דאגו שלא יהיו בבית "פיתויים" מיותרים.
8.שתו לפחות 12 כוסות שתייה בלתי ממותקת (רצוי מים) ביום. הנוזלים מקנים תחושת שובע, מסייעים להיפטר מרעלים ומזרזים את הירידה במשקל.
9.ותרו על אכילת חטיפים בין הארוחות.
זיכרו: מזונות שומניים עתירים בקלוריות, ורובם דלים במרכיבים תזונתיים. לכן, הימנעו ממאכלים מטוגנים, מרטבים עתירי שומן וממוצרי מאפה, שעשירים בשומן סמוי.

 
 

סטרס קטלני

ויש את אלו שאוכלים ולא משמינים
 ויש את אלו שאוכלים ולא משמינים  
 צילום: אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages 
 

השומן מגיע לגוף מן המזון שאנו אוכלים, ומפחמימות וחלבונים שהופכים לשומן בתהליך חילוף החומרים בגוף, כשכמות האנרגיה הנצרכת עולה על זו שאנו מוציאים. הגוף מפיק מכל גרם שומן 9 קלוריות בהשוואה ל 4 קלוריות שהוא מפיק מפחמימות ומחלבונים. תהליך חילוף החומרים עצמו, שצורך את מרבית האנרגיה (אצל נשים פחות) גובר בקור, כדי לשמור על חום הגוף, ונוטה לרדת באקלים חם.

איך בודקים האם אדם סובל מעודף משקל, ומה אחוז השומן בגופו (מסת הגוף מורכבת גם מנוזלים ומשרירים, ששוקלים יותר משומן)? השיטה המקובלת מכונה Body Mass Index (BMI) ומחושבת כך: המשקל בקילוגרמים מחולק בגובה במטרים בריבוע.

ארגון הבריאות העולמי משתמש ב-BMI כדי להגדיר את הסיכון מהשמנת יתר. ה-BMI של בעלי משקל תקין נע בין 5. 18 ל 9. 24. מעל BMI 30 מדובר על השמנת יתר, ו-40 BMI ומעלה מתאר השמנת יתר בסיכון בריאותי גבוה. בנוסף, ישנם מכשירים מיוחדים למדידת אחוזי השומן בגוף.

גם לפיזור השומן בגוף יש השפעה מכרעת על מידת הסיכון הבריאותי: שומן המתרכז סביב הבטן ואופייני בעיקר אצל גברים מסוכן יותר מהשומן המרפד את הישבן והירכיים.

מחקר חדש, שנערך במכון הלאומי לבריאות הילד ולהתפתחות האדם במרילנד, העלה כי בעיתות לחץ, כשיש נטייה לזלול מזונות עתירי שומנים ופחמימות - הגוף אוגר את השומן בעיקר בקרביים, סביב איברי הבטן. אולם משומן שנצבר כך ניתן להיפטר בקלות יחסית.

יצוין כי אפילו הפחתת משקל עודף בהיקף של 5-10% עשויה לצמצם משמעותית את הסיכון לפתח מחלות כמו סכרת, שומנים בדם מחלות לב וסרטן, להפחית כאבי גב ולשפר את היציבה.

 

האם הגנים אשמים?

כמעט כל השמנים חשים כי יש אנשים שאוכלים הכל ולא משמינים, בעוד הם משמינים "רק מהריח". האם הסיבה להשמנה היא גנטית? "היכולת לאגור שומן התפתחה בנו כתכונה הישרדותית", מסבירה ד"ר אולגה רז, מנהלת היחידה לתזונה בבית החולים איכילוב בתל אביב. " אבותינו נאלצו למצוא את לחמם במרדפי צייד, ועברו תקופות ארוכות של מחסור במזון. רק אלה שהתברכו ביכולת לאגור שומן בתקופות הדוחק הצליחו לשרוד".

מאז חלפו אלפי שנים, אבל הנטייה לאגור שומן לא חלפה, ולמומחים אין ספק שיש שוני תורשתי בין בני האדם לגבי מידת היעילות של ייצור השומן בגופם, שנעוץ ביעילות המטבולית, כלומר: בחילוף החומרים בגוף. נמצא, כי יש הבדל בין בני האדם בכמויות המזון שמנוצל לצורך ביצוע פעילותם, ובשעת מאמץ. השמנים "יעילים" יותר, ולכן מנצלים פחות מהמזון שהם צורכים. אף על פי שלא נמצא גן שניתן לייחס לו את הנטייה להשמנה, ניתן למצוא קשר בין המטען הגנטי לבין נטייה זו.

ילדים שמנים להורים שמנים

מחקרים הראו קשר בין השמנת ההורים להשמנת ילדיהם. לילד שאחד מהוריו שמן יש סיכוי של 40% להשמין, והסיכוי עולה ל-80% כאשר שני הוריו שמנים. מחקרים אחרים בדקו תאומים, שמטענם הגנטי זהה, ומצאו, כי אם אחד מהתאומים שמן, סיכוייו של השני להיות שמן עומדים על 80-90%! עוד התגלה, כי רקמת השומן היא רקמה פעילה, שעלולה לגרות לאכילה באמצעות שיגור אותות למוח.

עם זאת, ההשמנה משתנה במשך החיים. רוב המבוגרים השמנים לא היו שמנים בילדותם, וההשמנה יכולה להופיע או להיעלם עם ההתבגרות, על אף שהמטען הגנטי נשאר כשהיה.

החוקרים סבורים, כי ייתכן שהפוטנציאל להשמנה מתבטא בעיקר אחרי גיל ההתבגרות. במקביל, סביר להניח שישנם עוד גורמים המשפיעים על הורשת הנטייה להשמנה.

 

השפע משמין

תרבות השפע או תרבות הפנאי?
 תרבות השפע או תרבות הפנאי? 
 צילום: אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages 
 

לא רק הגנים אשמים בהשמנה. גם הסביבה תורמת לה לא מעט. ב-30 השנים האחרונות עלה שיעור השמנים בעולם, אף כי המטען הגנטי של בני האדם לא השתנה. "השפע והירידה בפעילות הגופנית מאפשרים לנטייתנו לצבור שומן להתבטא", אומרת ד"ר רז, ומספרת כי היא עצמה התמודדה בעלייה במשקל, אחרי הולדת בתה. "בדקתי את הרכב התזונה שלי והגעתי למסקנה שעלי לקצץ בצריכת המתוקים, אך לא בצריכת הפחמימות המורכבות". התוצאה היתה מרשימה, והובילה את רז להשתתף במחקרם של פרופ' אילנה בלום, ד"ר יפה ורד, ד"ר ערן גרף וד"ר איתמר גרוסקוף מבית החולים איכילוב, שבמסגרתו נחקרה השפעתן של ארוחות עתירות חלבונים ופחמימות מורכבות על רמת המוליך העצבי סרוטונין במוח. התגלה כי ארוחות פחמימתיות גרמו לעלייה מובהקת ברמת הסרוטונין, בעוד ארוחות חלבוניות גרמו לירידתו. על בסיס זה פיתחה רז את דיאטת הלחם, וכתבה את רב המכר "לאכול לחם ולרזות". "כיום ידוע על כ-20 חומרים שמפריש המוח ושמשפיעים על מנגנון הרעב, השובע והתיאבון", מסבירה רז. "אחד המרכזיים שבהם הוא הסרוטונין. כשרמתו במוח נמוכה, מורגשת ירידה במצב הרוח, ונוצר צורך במתוקים, משום שהם תורמים לעלייה מהירה ברמת הסרוטונין. הצרה היא, שהעלייה החדה הזאת ברמת הסוכר בדם מלווה ב'נפילה' מהירה, ונוצר שוב צורך במתוק. צריך לשמור על רמה גבוהה וקבועה של סוכר, שתורמת לתחושת שובע ולמצב הרוח".

 

בהתאמה אישית

הדרך הנכונה לרדת במשקל, מסכימים המומחים, חייבת לעבור בראש. כדי להצליח להפחית קילוגרמים, חייבים "לאמץ" אישיות אחרת. רוב השמנים אינם מבדילים בין רעב לתיאבון, וכמעט לעולם לא חשים רעב או שובע. התאווה לאכילת יתר נובעת בדרך כלל ממצוקה נפשית: שעמום, תסכול, ריקנות.

מכאן נובע הנתון הבא: 95% מהשמנים, שהצליחו להוריד ממשקלם אך אינם מאמצים אורח חיים נכון יותר - משמינים מחדש. לכן, חיוני להתאים לאדם דיאטה שתהלום את הפסיכולוגיה שלו, לא תגרום לו לרעב, ותעזור לו לאמץ הרגלי אכילה נכונים לאורך זמן. "שימו תמרור 'עצור!' על דלת המקרר", ממליצה רז. "תופתעו כמה זה מסייע לשבור את הנטייה האוטומטית לרוץ למקרר".

רז ממליצה לאכול מספר ארוחות קטנות במשך היום, במקום ארוחה גדולה או שתיים, כדי לשמור על רמה מספקת של סוכר בדם ומדגישה את חשיבות הדיאטה המתונה. "בדיאטת כאסח קשה להתמיד. היא גם גורמת נזקים גופניים ובסופו של דבר מקשה על הירידה במשקל, כי היא מכניסה את הגוף למיגננה, ולכן המוח מאט את קצב חילוף החומרים". הירידה המושגת בדיאטה שכזאת, היא בעיקר בנפח הנוזלים והשרירים, וכל פגיעה במסת השריר מקשה עוד יותר על הירידה במשקל.

"ההשמנה היא מחלה כרונית, ולכן הגישה הטיפולית אליה חייבת להימשך כל החיים", מסכם ד"ר ניר ברק, פנימאי ומומחה לתזונה קלינית, מנהל מרפאה להשמנת יתר במרכז הרפואי רבין. "דיאטה המתאימה לחולה בעל עודף משקל חייבת להינתן לו לכל החיים. הכשלונות נובעים מקונספציה לא נכונה".

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by