בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
תמונות מחיי נונה 
דיירים נמאסתם! נונה מכפישה את משתתפי "האח הגדול" 
 
תמונות מחיי נונה |
 

עם הפסקת שידורי "האח הגדול" ייפער חלל עצום בחייה של נונה, מה שלא מונע ממנה למאוס בבת אחת בכל דיירי הבית (חוץ מאלין) ולהכפיש אותם אחד אחד בלי בושה. לכשיצאו מהבית - הדיירים מוזמנים להכפיש כאן בחזרה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

אחרי שצמצמתי את קשריי החברתיים כמעט לאפס והרגשתי בנוח רק בחברת אנשים שמחוברים בווריד לערוץ עשרים - בעוד שבוע אקבל את חיי בחזרה בעזרת השם ובעזרת המושכים בחוטים של תעשיית הטלוויזיה המסממת.

 

ברור לי שהימים הראשונים יעברו בייסורי גמילה קשים, אולי אבלה שעות ארוכות בבהייה בשקופית שתוצב בערוץ הדומם, אבל כולי תקווה וציפייה לחיים שאחרי "האח הגדול". לא שקיימת סכנה שאחשיך את המסך בטרם עת או אתחיל לצאת מהבית מדי פעם, אבל בינינו - נמאסו עליי חבורת עכברי המעבדה האנושיים, ובאופן כללי התעייפתי מכולם - חוץ מאלין כפרה עליה, הנעלולה האינטליגנטית שהייתי מאמצת כאן ועכשיו.

 

סטריאוטיבּ

צוחק בלב, בוכה למצלמות
 צוחק בלב, בוכה למצלמות 
 צילום: אילוסטרציה 
 

המאוס ביותר בעיניי הוא עורך הדין האינפנטיל האלים, אבל נניח לו אחרי הפוסט השלם שהוקדש לאווילותו. ברור שאני מסתכנת בנידוי מהקהילה השמאלנית שלי, אבל מקום אחד אחרי סער במצעד המאוסים ניצבת פותנה - במחילה מראש מכל חברינו ומכרינו המשותפים. שמתם לב איך הנפגעת הסדרתית מגלמת בנאמנות את 'הסטריאוטיפ הערבי' שיש לנו?; אין לה חוש הומור, והיעדר החוש הזה נובע מדרמת האגו והכבוד בה היא שבויה, אי אפשר להיעלב ממנה - כי ישר היא נעלבת בחזרה, כל עקיצה חיננית מפי חבריה גוררת פרצוף פגוע הדורש "התחנפו אלי עכשיו ומיד". בנוסף, היא מתחנפת לכולם שווה בשווה - גם לאלו שהיא דוקרת בהעמדה להדחה.

 
 
נעלבת סדרתית
 נעלבת סדרתית 
 צילום: אילוסטרציה 
 

מעל כל אלה, הבכיינות שלה היא אם כל הסטיגמות שרווחות על הערבים המקומיים, שבמקום להרים את עצמם כעם גאה ויצרני ממשיכים להתפלש בתענוג בבוץ דרמת הקורבן. בכל זאת, נונה ההפכפכה תפרגן בגדול אם הערבייה הדעתנית זקופת הגב שכבר הבטיחה את מקומה בגמר, תיקח את הפרס הכספי. כי לפני שהמיליון ירד לטמיון בשעשועי ההימורים של אלירז אהובי וחביב העם, יש ענייני בריאות יקרים מנשוא במשפחתה המופלאה של מלכת המטבח.

 
גאולה בפעולה
 גאולה בפעולה 
 צילום: אילוסטרציה 
 

גם גואל מביא לי את הגועל עם התחמנות הנחשית שלו, נכון שכשכל הבית החרים אותו הוצפתי ברחמים על התככן המתנשא ולרגע קט אף שכחתי לו את כל שאט הנפש שהוא מעורר בי, אבל בינינו, לא קשה להבין למה ההומו בעל אלף המסכות סבל מנידוי וחרמות על פני כל חייו, התולעת פשוט מביא את זה על עצמו - אז יאללה go גואל.

 
פרשננו לענייני אלין
 פרשננו לענייני אלין 
 צילום: אילוסטרציה 
 

צחנה קלה של מיאוס חולפת בי מדי פעם גם למראה הפייבוריט הפרטי שלי. אני מודה שבימים האחרונים השתן עלה קצת לראש של אלירז והוא הפך הפסיכולוג של הבית כולו ופרשן לענייני הילדונת בפרט - אלין, שכל עין בלתי מזוינת יכולה לראות שמאוהבת בו קשות. נונה גם לא מרוצה מהטירוף הנרקומני של המהמר הכפייתי שלא מוכן לשמוע אחרת, אלא אך ורק שטופס הזכייה שייך לו, וכל תסריט אחר יפרק אותו - עד שממש אפשר לראות על אישוניו את נצנוצי הסמל של הדולר כבמכונות המזל בקזינו.

 

אבל אי אפשר לקחת ממנו את התכונה הנעלה של מגשר ומפייס סדרתי. למרות הפוזה של הוואחש המתלהם, מתגלה אלירז שוב ושוב כסלחן ומשכין שלום, תוך כדי וויתור מוחלט על האגו ועל תוכניות נקם. צופי ערוץ עשרים הנאמנים והמכורים זכו לראות את השגריר של רצון טוב עושה עוד ועוד מחוות פיוס בכלוב המעבדה האנושית, תוך כדי שהוא מנמיך עצמו ומוחל על כבודו עד שכמעט ובא לך להפקיד בידיו את הסכסוך הישראלי פלשתינאי.

 

חבּיבּי במקום בּיבּי

אלירז דה נירו
 אלירז דה נירו 
 צילום: אילוסטרציה 
 

 

אז לכל מי שמתפלא איך נער הפרברים לוקח בסיבוב את עורך הדין האגרסיבי עם הנתק הרגשי והופך להיות חלומה הרטוב של כל אמא לשדך את הפרחח המקסים כחתן לבתה: אלירז הוא גבר-גבר, צ'ק עם כיסוי, שניחן בטונות של מוסר, ביקורת עצמית, חמלה לבני אדם (גם אם הם דוחים כסער או בוגדניים כארז), ובעיקר חף מקומבינות.

 

מן הסתם הוא מעורר געגועי נוסטלגיה לימים בהם יושר ויושרה נחשבו לתכונות מובילות, לימים שראשי המדינה שלנו היו שם מתוך חזון ולא מתוך אהבת הכיסא, לימים ששחיתות הייתה מזעזעת אותנו, לימים שאזרחים הגונים לא כונו פראיירים, לזמנים טרם נולדה ההערצה להישגיות דורסנית ולקומבינטורים תחמנים.

 

הירואי דה נירואי

ואם יש עוד מישהו שמפקפק בכל הכתוב לעיל אני ממליצה לחזור ולצפות בסצינת המופת בה ארז המוזר והמסוכן שאישיותו השסועה מתנועעת בין מלאך לאיש זאב, (ואף העיד על עצמו שהוא ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד), מנסה להסביר לאלירז כיצד מוחו המעוות גרם לו להעמיד להדחה את האיש היחידי שלא התייחס אליו כאל פגום בגלל חירשותו ודיבר אליו בגובה העיניים, מתנהג כעיוור יותר מאשר חירש, ובאותה נשימה מתפרק לו בידיים כשהוא מבין שיש לו בעיה, והוא אפילו לא יודע מהי.

 

ברור שחיי הנבובים הם לא מדד לכלום, אבל אני ייללתי בהתרגשות ובעיניים מוקסמות גם בפעם השביעית שראיתי את הסצינה האנושית. יותר מכל סרטי הסנדק של קופולה או סקורסזה במיטבו - הבונבון האותנטי מחדרה מאפיל על מיטב הרגעים הקולנועיים בצ'ארם הרוברט דה נירואי שלו.

 

 

 

 

 

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by