בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
הורים וילדים  
כיצד תתמודדו עם הסימפטומים של הפרעות קשב וריכוז? 
 
 חווה את החיים אחרת     צילום: אילוסטרציה: אימג`בנק/gettyimages.com    
הורים וילדים  |
 
מיכל שפר מיכאלי

כיצד יכולים הורים לילדים עם בעיות קשב וריכוז להתמודד עם מטלות היום יום, התארגנות הבוקר ואפילו הכנת שיעורי בית ולמידה למבחנים?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
ילדים שמתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז, היפראקטיביות או קשיי למידה מתמודדים עם קשיים רבים באופן יומיומי. להתמודדות זו שותפים נוספים- ההורים ובני המשפחה, הסובלים ב"עקיפין" מההשלכות של הבעיה ומתארים את האינטראקציה עם ילדיהם כרצף של תחושות תסכול, הישרדות, עייפות לחץ ומתח.

מיכל שפר מיכאלי, מנכ"לית "עיגולים של שמחה" מרכז המתמחה באבחון וטיפול בהפרעות קשב וריכוז בקרב ילדים ומבוגרים, מסבירה כיצד אנו ההורים נוכל לסייע לתהליך ולחזק את ילדינו במקום שקשה להם. מדוע חשוב שנטפל גם בעצמינו וכיצד נוכל להיות מעורבים באופן אפקטיבי בתהליך ולהקל על עצמינו ועל ילדינו.
 

כיצד לצמצם את תחושת התסכול?

כיצד יוצרים להם מסגרת מסודרת?
 כיצד יוצרים להם מסגרת מסודרת? 
 צילום: אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages 
 

האינטראקציה והתמיכה בילדים הסובלים מבעיות תפקוד, קשב וריכוז מצריכה מההורים השקעה רבה, סבלנות וקבלה. הציפייה המתמדת מהילד ל"תמורה הולמת", מובילה לעיתים רבות לתחושת דכדוך, תסכול ושחיקה ויוצרת מתחים הפוגעים ביחסים בין ההורה לילד. על מנת לצמצם תחושות אלו לא די בהפניית הילד לאבחון וטיפול מקצועי ע"י גורם חיצוני. חשיבות מכרעת ניתנת ל"טיפול המשפחתי" במהלכו לומד ההורה כיצד ללוות את הילד בשגרת היומיום. כיצד לארגן את הסביבה החיצונית באופן שיסייע לתהליך, כיצד למנוע "התנגחויות" אשר מעצימות את הקושי, וכמובן כיצד לחזק את הילד במקומות בהם הוא מצליח.

תמיכה בהורים

"תכנית תמיכה בהורים, היא תכנית טיפולית משפחתית, במסגרתה נפגש ההורה עם המטפל באופן אישי ולומד טכניקות להתמודדות עם הכנת שיעורי בית, הכנה למבחן, התארגנות בוקר ועוד." מסבירה מיכל שפר מיכאלי ומוסיפה "במהלך הטיפול המשפחתי נבנית תכנית חיזוקים ונמסרת רשימת תרגילים שהילד יכול לעשות לבד או בהדרכת ההורה. באופן זה ההורים לוקחים חלק פעיל ותורמים משמעותית לאפקטיביות הטיפול, חיזוק הילד ושיפור מערכת היחסים בין בני המשפחה".

 
 

1. קיים קושי ממשי בקרב ילדים הסובלים מבעיות קשב וריכוז לעבור ממצב של פעילות, למצב של הפסקה/מנוחה. לילדים אלו קשה "להוריד הילוך". לדוגמא בביה"ס: לעבור מזמן ההפסקה, שבה יש פעילות גופנית מוגברת, לשיעור חשבון, או משעור ספורט לעבור לשעת מבחן וכו'. חשוב שילד כזה ידע להרגיע את עצמו בצורה מודעת ע"י נשימות עמוקות והרפיה קצרה של הגוף, על מנת להשיג בהדרגה את השקט הדרוש לתהליכי למידה.

לחילופין, לעבור ממצב של עירנות- פעילות יומית למצב של מנוחה ושינה. במקרה הזה, הורים יכולים להזכיר לילדים שיש זמן מדורג מודע בו הם יכולים להרפות את הגוף ע"י נשימות. הורים יכולים לתת מגע מלא (במשך 5 דקות) לילד על כול הגוף ובכך להרגיע את מערכת העצבים. מגע זה משרה תחושת ביטחון ורוגע ומאפשר לילדים להיכנס לתהליך של שינה. אותו דבר ניתן לעשות בבוקר - להעיר את הילדים לתוך מגע אוהב ומכיל שנותן ביטחון למשך היום.

 
 

סדר, ארגון והצלחה במבחנים

למדתי כל כך הרבה ועדין אני נכשל
 למדתי כל כך הרבה ועדין אני נכשל  
 צילום: אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages 
 

2. לילדי קשב שמתמודדים עם קשיי סדר וארגון, רצוי לייצר תוכנית פעילות מוגדרת מראש בכל שבוע. חוסר הוודאות גורם להם לבלגן, וריגוש מיותר, ויותר מכל הם זקוקים לגבולות ולסדר חיצוני על מנת לקיים סדר פנימי. לכן, ניתן ליצור טבלת משימות של פעילות יומית שכוללת חלוקה למשימות מפורטות כולל זמנים במהלך הבוקר, הצהריים וערב. הטבלה תכלול חוגים, משימות, מסיבות, מבחנים וכו.. הטבלה תפחית את הלחץ ותחושת חוסר הודאות, תלמד את הילדים לעמוד בזמנים, לתכנן מראש, תייצר זמן ל"עיכול" האירועים.

3. התמודדות עם מבחנים: לילדים אלו, מטלות ביה"ס נראות לעיתים בלתי פתירות, במיוחד עם יש צורך במשימות ארוכות טווח, מונוטוניות "ומשעממות". יש להם קושי להישאר מרוכזים לאורך זמן, הם נוטים לדחות את הלימודים (שיעורים, חזרה למבחנים) לרגע האחרון עד כמה שניתן. לרוב הם לומדים יום לפני, עוברים על החומר ובגלל שהכול נמרח על אין ספור שעות, הם בטוחים שלמדו מספיק, כשלמעשה החומר לא הופנם כהלכה. ילד זה צריך ללמוד בהדרגה ולשנן את החומר לפחות 4 פעמים ולכן אחד ההורים יכול לחלק את חומר הבחינה לפרקים או נושאים. יש לפרוש את החומר על פני 5- 4 ימים, כאשר ביום האחרון ישנה חזרה ולא למידה חדשה. (הילד יתמודד כול פעם רק עם נושא אחד וזה פחות ירתיע אותו). ילדים בוגרים יכולים ללמוד תוך כדי פעילות מוטורית כגון הליכה על הליכון, פעילות כזו יכולה לשמור על הערנות.

ילדים צעירים יכולים ללמוד לפרק זמן של 15 דקות בהתחלה, (תלוי בילד), ואז לעצור ולעשות פעילות מוטורית כמו הצלבת ידיים רגליים, קפיצות, או כול פעילות מוטורית של מספר דקות שתגרום לפריקת המתח מצד אחד, ותשמור על העירנות מצד שני, כך הילד יוכל להיות ממוקד וקשוב יותר.

יתרונותיו של המרגיע הלאומי - הריטלין >>
כיצד משפיעה התזונה על היפראקטיביות?
הילד מאובחן, אך בתי הספר מעלימים עין >>
ריטלין - מלאך או שטן?

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by