בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
פינת הייעוץ של מיכל  
איך תדעו מה נכנס לו לפה? 
 
 למצוא את האיזן הנכון     צילום: אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages    
פינת הייעוץ של מיכל  |
 
מיכל סבן

הימים בהם אתם היייתם המאכילים היחידים של הילד שלכם עברו ואינם, הילד עצמאי יותר, נמצא במסגרות ולא בטוח מה הוא מכניס לפה. כיצד תדאגו לתזונה טובה יותר עבורו?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

הקשר לתינוק בתחילת חייו סובב בעיקר סביב האוכל ושאלות כמו: כמה הוא אכל ?ומתי? מלוות אותנו לאורך היום כולו. ככל שהתינוק גדל, אנו מוצאים ערוצי תקשורת מוצלחים יותר, אך עדיין בתוך כל אמא, ולא פעם גם בתוך כל אבא, מסתתרת אמא פולנייה הזכורה לטוב כמי שרודפת אחרי הילד שלה עם הבננה בכל רחבי הבית או הגינה הציבורית. אם כך נשאלת השאלה, איך להמשיך ולדאוג לתזונה טובה ומאוזנת בצורה הטובה ביותר?

 

להפסיק את מסע הרדיפה

למנוע נשנושים
 למנוע נשנושים  
 צילום: אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages 
 

כשלב ראשון אני ממליצה להורים להפסיק לעשות מהאוכל עניין רציני כל כך. אין צורך להתחנן רק לעוד כמה ביסים, לשכנע לגמור מהצלחת, לרדוף אחרי הילד או הילדה עם האוכל בזמן שהם משחקים או לדחוף כמויות מזון כשהם לא שמים לב וצופים בטלוויזיה. ילדים לא נשארים רעבים כשיש אוכל בסביבה, ובטח של מתו ברעב כי הם החליטו שהאוכל המוגש בארוחת צהריים אינו לרוחם.

ארוחות משפחתיות ודוגמה אישית

לארוחת משפחתיות משותפות תרומה רבה בכל הקשור לחיזוק הקשר בתוך המשפחה, לתקשורת, להקניית הרגלים סביב שולחן האוכל וחשיפה למזון מגוון, כאשר הילדים יראו מה אנחנו אוכלים הם ירצו באופן טבעי לטעום. אני נחשפת לא פעם למשפחות בהן הילדים אוכלים מאכלים לא צפויים והדבר בדרך כלל נובע מכך שזהו מאכל מקובל בביתם שחביב על אחד ההורים. קשה לדרוש מילד לאכול פירות וירקות כשהוריו לא עושים זאת. כשהאוכל מוגש לשולחן אפשר להציע לילדים לטעום, כשאנו משבחים ונהנים כל כך מהסלט, יהיה לנו קל הרבה יותר לסחוף אותם אחרינו. כדי להתרגל לטעם נדרשות טעימות אחדות ופעם אחת היא לא ממש מספיקה, כך שגם אם לא נרשמה התלהבות בפעם הראשונה חשוב להמשיך ולהציע.

 
 

לשולחן חוקים משלו

אנו יושבים יחד ומשמשים דוגמה טובה של אכילה מאוזנת, אך עדיין ילדנו ממהרים לקום מהשולחן, לא מסיימים מהצלחת וחמש דקות אחר כך הבטן מקרקרת והם רצים לחפש חטיף או ממתק – מה אז? אני ממליצה להורים לנקוט באחת משתי השיטות הבאות: האפשרות הראשונה היא להבהיר שזוהי השעה של הארוחה ומי שקם מהשולחן יאלץ להישאר רעב עד הארוחה הבאה."ארוחת הצהריים עומדת להסתיים, אם תקומי עכשיו אני חושבת שתהיי רעבה בעוד חצי שעה ורק לקראת השעה 4 נאכל פירות וכריך, אז כדאי שתחשבי טוב אם את באמת רוצה לקום כבר עכשיו מהשולחן". כעת עלינו ליישם את מה שנאמר ולא להגיש שום דבר לאכול, גם לא את הדבר הכי בריא בעולם שהילדים שלנו תמיד מסרבים לאכול. רק עמידה איתנה על העניין תבהיר שאנו רציניים. אחרי שיישארו רעבים סביר להניח שבארוחה הבאה הם יאכלו יותר ולא ימהרו לקום מהשולחן.

דרך אחרת שאני משתמשת בה לא פעם היא לאפשר לקום, אך יחד עם זאת להבהיר שאני חושבת שהילד לא אכל מספיק ולכן מתוך דאגה לו (הדבר לא נובע מכעס) אני משאירה את הצלחת במטבח ולפני שהוא יוכל לקבל כל דבר אחר עליו לסיים את הצלחת. בני ירדן בן ה- 5.5 ממהר לעיתים לקום מהשולחן כדי לשחק עם אחיו או לרוץ לפעילות אחרת שמושכת את תשומת לבו. הוא יודע שהצלחת ממתינה ואני רואה אותו רץ אחרי חצי שעה לגמור את הצלחת תוך שהוא צועק לאחיו שהוא כבר חוזר הוא פשוט עוד קצת רעב.

 

חווית בישול משותפת

אין טעם להגביל לגמרי
 אין טעם להגביל לגמרי  
 צילום: אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages 
 

עבור ילדים שמסרבים לאכול מאכלים בריאים, ניתן לנסות ולהחביא אותם בתוך דברים אהובים יותר כמו: לערבב ירקות בתוך הקציצות. הדבר לעיתים מצליח ולעיתים פחות. דרך נוספת היא לצרף את הילדים לעבודה במטבח .ילדים רבים נהנים לבשל, כאשר תוך כדי העבודה הם גם טועמים וגם נחשפים ליותר סוגי מזון. את התהליך כולו אני ממליצה ללוות בהרבה חיזוקים חיוביים וכמובן להזכיר להם ששף חייב לטעום את האוכל שהוא מכין, אחרת איך הוא ידע אם זה יצא מספיק טעים.

חטיפים, כן או לא?

אי אפשר לדבר על אוכל מבלי להתייחס לשאלה שמטרידה הורים רבים, האם לאסור אכילת חטיפים, להגביל או לאפשר חופש מוחלט? אני לא מאמינה שלאסור זוהי הדרך הנכונה. מניסיוני, כאשר אנו לא מאפשרים משהו מסוים, אנו רק הופכים אותו לנחשק יותר, ואז, כשיש כבר הזדמנות, האכילה היא מוגזמת וללא גבולות. כמה חופש לאפשר לילדים זוהי החלטה שאנו צריכים לקבל בהתאם לאופיים ולצורת האכילה שלהם. יש ילדים שאוכלים מעט ובמידה גם כאשר הכל מוצג מוצג בואפן חופשי ואילו אחרים זוללים הרבה יותר, ומתוך דאגה לבריאותם, נרצה להגביל את הכמות. מה שלא תהייה הדרך אותה נבחר, חשוב להתמיד בה ולהיות עקביים. מסר קבוע יוצר פחות עימותים ואם הילדים ידעו שזוהי הדרך גם אצל אמא וגם אצל אבא, נצליח למנוע חלק ממאבקי הכוחות.

המלצה אחרונה לסיום היא לשים על השולחן בבית צלחת שמכילה פירות חתוכים, קרקרים או כל דבר אחר שהילדים שלנו אוהבים לאכול והוא נחשב בעינינו בריא ומותר. הצלחת צריכה להיות בהישג ידם כשברור לכל הצדדים שמותר לאכול ממנה באופן חופשי, וכך אנו עדיין נותנים להם ליהנות מנשנוש באופן חופשי ובכל זאת שומרים על בריאותם.

מיכל סבן - הדרכה וייעוץ הורים בגובה העיניים
כתבות נוספות בפינת הייעוץ של מיכל

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by