בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
הריון ולידה  
האם תוכלו לבחור את מין העובר שלכם? 
 
 הוועדה קובעת     צילום: אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages.com    
הריון ולידה  |
 

במציאות בה קיימות טכניקות לבחירת מין העובר, האם כל אחד רשאי להחליט איזה מין מתחשק לו היום? משחק המינים מתחיל

 
 
 
 
 
 
 
 
 

כלים רפואיים חדשים אלו יוצרים גם סוגיות חברתיות ומוסריות חדשות. האם כל זוג, או אישה, המעוניינים לבחור מראש את מין ילדם, יהיו רשאים לעשות כן? או שמא על המדינה להתערב בדרך כלשהי בתהליך הבחירה ולפקח עליו? ואם עליה לפקח - אילו שיקולים עליה להפעיל?

 

הוועדה מחליטה

מי בחר אותי?
 מי בחר אותי? 
 צילום: אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages 
 

המדיניות הקיימת בישראל כיום מבחינה בין בחירת מין העובר לצרכים רפואיים לבין בחירת מין העובר מטעמים אחרים. בחירת מין העובר מנימוקים רפואיים נעשית בהחלטת הממסד הרפואי. בחירת מין העובר מטעמים אחרים טעונה אישור של הוועדה לברירת מין היילוד.פרופ' נעם זהר מהמחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן הוא חבר בוועדה זו. בריאיון עמו מתח זהר ביקורת על מדיניות משרד הבריאות, שאינה מתירה להורים לבחור את מין ילדם מטעמים לא רפואיים, אלא במקרים חריגים ביותר. פרופ' זהר דוגל בעמדה ליברלית יותר. אמנם, גם זהר סבור שיש מקום לפיקוח מסוים, אך לא מהסיבות שמשרד הבריאות מצביע עליהן.

 

אחד המונחים המרכזיים בדיון בסוגיה של בחירת מין היילוד הוא ה"סופרמרקט הגנטי". מה פירוש המונח הזה?
"'הסופרמרקט הגנטי" הוא דימוי שטבע הפילוסוף רוברט נוֹזיק (Nozick) בספרו Anarchy, State and Utopia (1974) - הנחשב למבע הקלאסי של השקפת העולם הליברטריאנית. השקפת עולם זו דוגלת ב"מדינה מינימלית", כמשתמע מהמילה "אנרכיה" המופיעה בכותרת הספר. נקודת המוצא היא של חירות הפרט, עצם קיומה של מדינה אינו מובן מאליו, אלא טעון הצדקה, ויש להגביל את התערבות המדינה למינימום", מציין פרופ' זוהר.



תפישת הסופרמרקט הגנטי מנוגדת לתכנון ריכוזי מטעם המדינה. נוזיק רואה בעיני רוחו מה שאכן התרחש במידה זו או אחרת - התפתחות הגנטיקה כך שאפשר לבחור את התכונות הגנטיות של היילודים. כיצד, שואל נוזיק, תתבצע אז הבחירה? לדידו של נוזיק התשובה אינה "המדינה" כגוף מפקח ומחוקק, אלא הסופרמרקט הגנטי, שבו כל לקוח, קרי - הורה, בוחר את תכונות ילדיו.

 

בסוגיה של בחירת מין היילוד - בן או בת - נוזיק מציע להסכים לצורך הדיון, שיש לחברה אינטרס לשמור על יחס מספרי שווה בין המינים. והרי תפישת הסופרמרקט יכולה להביא להטיה של יחס זה, בגלל העדפה של אחד המינים. נוזיק מציע להוסיף מנגנוני בקרה, כגון הסכמי קיזוז - הורים המעוניינים בבת יצטרכו להתקזז עם הורים אחרים המעוניינים בבן.לחלופין, אפשר להטיל מס על בחירת המין הנבחר בתדירות גבוהה יותר. כך המחסום הכלכלי יצמצם את הבחירה במין זה, כיוון שמי שבחירה זו חשובה לו פחות, יוותר עליה.

 

במה שונה בחירת מין היילוד מבחירת תכונות אחרות של העובר, כגון - אפשרות שכרגע עדיין אינה קיימת - רכישת יתרונות גנטיים?
התפתחויות מרחיקות לכת בתחום הגנטיקה בכלל, והגנטיקה ההתנהגותית בפרט, עשויות לאפשר הולדת ילדים בעלי תכונות השונות מהתכונות הקיימות כיום, וליצור, אולי, "סופרמנים" ו"סופרוומניות". יש הרואים תסריט זה בעין יפה, וסבורים שזהו השלב הבא באבולוציית האדם. יש אף תנועה שזו השקפתה, הנקראת "טרנס-הומניזם". אך חזון זה הוא גם מרתיע: האם אנו אכן רוצים לשנות לבלי הכר את טיבו של המין האנושי, כאשר מדע הגנטיקה יאפשר זאת?

 

אך בסוגיה הספציפית של בחירת המין, הפילוסוף הישראלי דוד הד טוען שבחירת המין אינה כרוכה בשינויים במגוון או בסוג התכונות הקיימות, אלא בהעדפה של אחת משתי תכונות חלופיות הקיימות ממילא באוכלוסייה בשכיחות גבוהה מאוד: זכר ונקבה.

 

באילו תנאים מותר בישראל לבחור את מין העובר וכיצד פועלת בישראל הוועדה לברירת מין היילוד באבחון גנטי טרום-השרשתי, שאתה חבר בה?בהיעדר חקיקה, חוזר משרד הבריאות בנושא, משנת 2005, הוא המסדיר כרגע את המצב המשפטי בישראל בתחום זה. הוועדה לברירת מין היילוד, שמונתה על פי חוזר זה, בוחנת בקשות לבחירת מין היילוד מטעמים לא-רפואיים בלבד - בקשות מטעמים רפואיים מטופלות בלא צורך באישור הוועדה.

 

חוזר משרד הבריאות משקף מעין פשרה בין הדוגלים באיסור מוחלט לבין הדוגלים בעמדה ליברלית יותר, השוללת את התערבות המדינה. בעיניי הפשרה קרובה הרבה יותר לעמדה האוסרנית, שכן נקודת המוצא היא שבחירה שלא מטעמים רפואיים אסורה, אלא אם מתקיימים תנאים ייחודיים ונדירים מאוד. שניים מתנאים אלה - החייבים להתקיים כולם, ולא לפחות אחד מהם - הם שחייב להתקיים סיכון ממשי לפגיעה מהותית בבריאות הנפשית של אחד ההורים או של הילד שייוולד, אם לא יבוצע ההליך המבוקש; ושלמבקשים יש כבר לפחות ארבעה ילדים משותפים מאותו מין, ואין להם ילדים בני המין האחר, למעט מקרים חריגים.

 

הסתייגותך העיקרית ממתן האפשרות להורים לבחור את מין העובר נובעת מספק שלך בהנחה, שאדם המבקש לבחור את מין העובר מבטא בכך את רצונו האוטונומי. מנין הספק הזה?לכאורה, לפי הגישה הליברלית היה אפשר לטעון שאין מקום כלל לקיומה של ועדה כזו, קרי להתערבות של המדינה בהחלטת ההורים לבחור את מין היילוד. ראוי לציין כאן, שבחירת מין היילוד כשלעצמה - אם לא נועדה למטרה רפואית - נעשית על חשבון ההורים, ולא במימון המדינה. התהליך הרפואי נחלק לשניים - הפריה חוץ-גופית ו-PGD, האבחון הגנטי המאפשר, בין היתר, בחירת מין. ההורים משלמים על שני התהליכים.

 

סיכוי אפסי לאישור

אבא הכי רצה בת
 אבא הכי רצה בת  
 צילום: אילוסטרציה" אימג'בנק/gettyimages 
 

הפמיניסטית ההודית פרחאת מועזם (Moazam) נמנתה עם התומכים בחקיקת חוק מקיף בהודו, האוסר הפלה סלקטיבית לברירת מין וכן בדיקות מין העובר לשם הפלה כזאת. לטענתה של מועזם, החוק המגביל, לכאורה, את חופש הבחירה של האישה מעצים למעשה את האוטונומיה שלה, כיוון שהוא מאפשר לה לומר "לא" - אין ברצונה להפיל את בתה שטרם נולדה. ישראל, אמנם, איננה הודו, אבל בתוך הפסיפס הרבגוני של החברה הישראלית, יש בהחלט קבוצות ותרבויות שבתוכן יש לדעתי מקום לחשש דומה.

 

לכן יש לדעתי מקום למנגנון בקרה וסינון של בקשות לבחירת מין היילוד, שיאפשר בדיקה, אולי בעזרת עובד סוציאלי, שתנסה למנוע מצב שבו אישה נגררת שלא בטובתה לטיפול הורמונלי והתערבות פולשנית שהם, מבחינתה, מיותרים ומזיקים. לצערי, לא זה המנגנון שהוקם בעקבות הנחיות חוזר מנכ"ל משרד הבריאות.

 

במקום זאת, הנוהל הקיים מציב רף גבוה מאוד, ובעצם מנחה לפסול על הסף כל פנייה אלא אם כבר יש לבני הזוג ארבעה ילדים מאותו המין. דרישה זו ממחישה את העמדה האוסרנית והמחמירה של הנוהל הקיים; והיא אף מתנגשת עם שיקול אחר, הנזכר אמנם בנוהל, אך ניתן לו מעמד שולי בלבד. כוונתי לשאלה, אם הפונים בבקשה לבחור את מין היילוד כבר זקוקים ממילא להפריה חוץ-גופית. שהרי השיקול הרפואי והאנושי החזק ביותר המרתיע מברירת מין היילוד הוא, שהדבר מחייב אישה, שיכולה ללדת בצורה הטבעית והרגילה, להמיר זאת בטיפולים ובהפריה חוץ-גופית, על כל הכרוך בכך. מזה מתבקש, שאישה הנמצאת ממילא בטיפולי פוריות ונזקקת להפריה חוץ-גופית מסיבות רפואיות תוכל, אם תרצה, לבצע גם ברירת מין היילוד אם רצונה בכך.

 

כאמור, נסיבות כאלה כשיקול להקל נזכרות בנוהל, אבל הסיכוי שאישה כזו כבר יהיו לה ארבעה ילדים מאותו המין, או ארבעה ילדים בכלל, הוא זעיר. רוב הנשים העוברות טיפולי פוריות אין להן ילדים עדיין, או שיש להן ילד אחד. הסיכוי להתאים לתנאי הסף הזה, של ארבעה ילדים מאותו המין, הוא לפיכך אפסי.

 
 

דבר הרופא - ד"ר יוסי רימר

רק בטיפולי הפרייה
 רק בטיפולי הפרייה  
 צילום: אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages 
 

במצבים מסוימים, בחירה של מין העובר נחוצה מסיבות רפואיות. סיבות אלו נובעות מההבדלים הכרומוזומליים בין שני המינים. בעוד שלנשים יש שני כרומוזומי X, לגברים יש רק אחד: בן זוגו הוא כרומוזום Y, שהוא האחראי לזכריות.

 

קיימות מחלות גנטיות שבהן האלל (גרסת הגן) האחראי למחלה הוא רצסיבי ונמצא בכרומוזום X. במחלות כאלה, נשים (בדרך-כלל) אינן לוקות במחלה אלא אם בשני כרומוזומי ה-X שלהן נמצא אלל לקוי; לעומת זאת, גבר שבכרומוזום X היחיד שלו יש אלל לקוי כזה יסבול ממחלה פעילה. צורת תורשה זו מכונה הֶמיזיגוֹטיוּת, והיא מוכרת לנו למשל ממחלות כגון הֶמוֹפיליה, שמופיעות בעיקר בגברים. קיימות גם מחלות אחרות האחוזות בכרומוזומי המין (הזוויג), שבהן בדרך-כלל רק אחד מהמינים חולה, ולא האחר. משפחות שבהן ידוע מראש על קיום המחלה עשויות לרצות בצאצא מהמין שאינו חולה במחלה זו.

במהלך השנים ניסו חוקרים לפתח שיטות לקביעת מין היילוד מראש, בלי "הטלת המטבע" הקיימת בטבע. שיטה אחת היא כניסה ספונטנית להיריון, בדיקת מין העובר באמצעות בדיקת סיסי שליה או ניקור מי שפיר, והחלטה על שמירת ההיריון בהתאם לתוצאה. מקצת ההורים אינם מעוניינים בתהליך, לעתים מסיבות דתיות.

 

שיטה אחרת שנוסתה בעבר היתה ברירת תאי זרע כדי להגדיל את אחוז תאי הזרע נושאי ה-Y או נושאי ה-X, והפריה מלאכותית בזרע המועשר. המכשלה בשיטה זו היא ששיטות העשרת הזרע למין מסוים אינן יעילות דיין, ואחוזי ההצלחה בקביעת מין היילוד לא היו גבוהים.

 

כך פועלת השיטה

 

השיטה המקובלת היום לקביעת מין היילוד נקראת אבחון בטרם השרשה (Preimplantation genetic diagnosis, PGD). כדי לבצעה יש לבצע תחילה הפריית מבחנה (in vitro fertilization, IVF). כאשר מתקבלת ביצית מופרית, ממתינים עד שתתחלק ל-8 תאים, ונוטלים לבדיקה אחד מהם. בודקים מהו מערך הכרומוזומים של התא הזה, ולפיו יודעים מהו מין העובר. עוּברים מהזוויג הרצוי מושתלים ברחם האשה.

 

תהליך זה מביא אמנם לתוצאות הרצויות, אך הוא אינו נטול סכנות. על היולדת עצמה לעבור טיפול הורמונלי לא קל לצורך שאיבת הביציות. טיפול זה איננו נעים, ואף כרוך בסיכונים רפואיים, לא גבוהים, אמנם, אך קיימים. יתרה מזו, כיוון שלרוב מועברות לרחם שתי ביציות מופרות, עשוי להיווצר היריון מרובה-עוברים, ועל ההורים להביא זאת בחשבון.

 

מבחינת העובר עצמו, ככל הידוע כיום, התהליך אינו גורם לפגיעות מֵעבר לאלו המוכרות בהפריית מבחנה. ואולם, כמה מחקרים הדגימו שכיחות מוגברת של מומי לידה שונים בילדים הנולדים מהפריית מבחנה, בהשוואה ללידות רגילות.

 

(ד"ר יוסי רימר הוא מומחה לרפואת ילדים ובעל תואר שני באימונולוגיה קלינית. מרצה לרפואת ילדים בבית-הספר לאחיות של המרכז הרפואי בני-ציון ובבית-הספר לאחיות של הטכניון).

 

כמה שיטות לא מדעיות שיעזרו לך לדעת את מין העובר >>

איך גדל תינוק שנולד עם איברים זיכריים ונקביים?

 

הכתבה באדיבות מגזין הורים וילדים

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by