בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
חצי דיון 
שביל הבגידה - למה אנחנו פוזלים החוצה 
 
חצי דיון |
 

בשבוע בו המילה בגידה לוהטת בהקשר חדשותי - פינקוס הקטנה מטפלת כרגיל ביחסים בין גברים לנשים: חצי דיון על תולדות הניאוף מאז ועד היום

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

מצאתם במקרה כרטיס ביקור מחשיד בכיס או בארנק של בן/בת הזוג? אולי שמתם לב להתלחשות מוזרה שהם מנהלים בטלפון או קראתם על צג המכשיר הסלולארי שלהם סמס שאינו מתפרש לשני פנים? האם הם יוצאים פתאום לפגישות חשובות או נשארים בעבודה שעות נוספות? ומשחזרו, האם נודף מהם ניחוח לא מוכר או שהם ממהרים להתקלח? האם המבט בעיניהם מנוכר או מרוחק? אם כן, סביר להניח שהבליטות שאתם חשים בצידי הרקות הן הקרניים הצומחות לכם באדיבות בני זוגכם הנואפים.

 
 

קמתם והלכתם? נשארתם וסלחתם? או שבשפלות רוח מקסימלית המתנתם לבוגדניים כשאתם חיים על הרגעים בהם מושלכים לעברכם מעט פירורים של חיבה כאילו הייתם קבצנים של אהבה?

 

ומשזיהיתם שחייהם של בן או בת זוגתכם מתמלאים בחוויות סודיות, האם קמתם והלכתם? אולי נשארתם וסלחתם? או שבשפלות רוח מקסימלית המתנתם לבוגדניים כשאתם חיים על הרגעים בהם מושלכים לעברכם מעט פירורים של חיבה כאילו הייתם קבצנים של אהבה?

 

לצורך הכתבה איני מחשיבה שעשועי אהבים של זוגות שהסכימו על מיניות פתוחה וגלויה, כמו כן אני מוציאה מן הכלל מעידות חד-פעמיות ומבקשת להתרכז בבגידות שמתבטאות בקיום קשר רגשי נוסף מלבד זה המוצהר, ובאנשים שחיפוש בלתי נלאה של זיונים בחוץ הוא דרך חיים עבורם.

 

 
 

למי שספגו בילדותם מודל זוגיות מחורבנת בין הוריהם, או נושאים בעיות אישיות כמו הערכה עצמית נמוכה או התמכרות לסקס - יש נטייה מוגברת לרעות בשדות זרים. הסיבות הפסיכולוגיות לבגידה הן תוצאה של סוגים שונים של קשיים בתוך מערכת זוגית;

 

בגידה, חצי בגידה

פחד מאינטימיות - בגידות שמאפיינות את הפלרטטנים ואת אלו שלא מוכנים להתחייב ונובעות לא פעם מהפחד לקחת את היחסים צעד גדול אל תוך ההתמתנות ובניית אינטימיות אמיתית ורבת שנים. אם הקשר ביניכם בנוי על דרמות וסצנות סוערות, ורגשות עוצמתיים מביאים אתכם לידי סקס מטריף חושים אך גם המריבות ביניכם מטריפות את דעתכם ייתכן מאוד שגם תפזלו החוצה.

 

תחושת בדידות - בגידות שמאפיינות בעיקר את הזוגות שציינו יותר מעשור משותף ואין להם שום סיבה לחגוג את האירוע, כי מזמן אינם מתקשרים האחד עם השנייה, נמנעים דרך קבע מהתמודדות עם הקונפליקטים שעולים בזוגיות, ומעבירים חיים שלמים בבהייה משותפת מול מסך הטלוויזיה. אחרי שנים של ייאוש סביר ובצידו נוחות כלכלית, מחפשים המיואשים בחוץ את האכפתיות ואת הריגוש שנעלמו (אם בכלל התקיימו) מחייהם המשותפים, כשהם מבינים שהילדים, הרכוש המשותף ומטלות היומיום הם הדבר היחיד המחבר ביו שניהם - לעתים קרובות מדי הופכים חיים ביחד, למאה שנים של בדידות.

 

הכנת כרטיס יציאה - בגידות שנובעות מהצורך להכשיר את הקרקע לכבוד ההחלטה לעזוב את הבית והפחד מלהיפלט אל העולם חשוף לפגיעות. לעיתים התוכנית לעזוב הופכת לתכנית מגירה של הנואפים, ובשעה שהם מתבכיינים בזרועות מאהביהם על תחושת הכישלון של נישואיהם המפורקים, הם גם שבים בכל ערב הביתה עם זנב מושפל בין הרגלים, ומבלים שבתות וחגים בחיקם של החוקיים.

 
לבד ביחד
 לבד ביחד 
 צילום: אימג'בנק/GettyImages 
 

לצד ההסברים הפסיכולוגיים מספרת לנו ההיסטוריה שהסיבה הראשונית לניאוף קיימת משחר האנושות ונובעת מצורך הישרדותי של גברים והן של נשים; מאז ומעולם אופיין החלק הנשי במערכת יחסים זוגית כצד המקנן והזקוק לתמיכה חיצונית, תאמינו או לא, אבל אלפי שנות הזדקקות לתמיכה גרמו לנו להעדיף גברים חסונים למראה ולמרות הקידמה אנו עדיין נוטות לבחור את ה"אלפא מייל", הזכר החזק שבחבורה - משום ההבטחה הסמויה שמישהו יהיה שם לגונן עלייך.  

 

מאותו צורך באי מבטחים אנו מטופפות כבר מאות שנים על עקבים הגורמים לנו להיראות חסרות יציבות ולשדר לזכר את הצורך שלנו בתמיכה, ושימו לב... הנה זה בא... גם ניאוף מצד אישה נובע מאותו צורך המוטבע באלפי שנות יחסי  צייד/מלקטת: ראשית ימי תולדות האישה הבוגדת קשור בכך שנשארה בגפה כשהגבר שלה יצא למסעות ציד והייתה פוצחת במחול הניאוף על מנת להכין לעצמה גיבוי, שמא לא יחזור ממסעותיו המסוכנים והיא תישאר בגפה, והגבר - הוא בסך הכל בוגד בגלל הצורך הפרימיטיבי בין אלפי שנים להשפריץ עם האיבר לכל עבר ולהזריע כמה שיותר ערוגות.

 

רקפת נואפת ודני בוגדני

אז שורשיה של הבגידה הנשית הם "רק בשביל לקבל חיבוק" ושורשיו של הניאוף הגברי נעוצים בצורך של הזכר לנעוץ יתד (כלומר, זין) בכל טריטוריה (כלומר, אישה) בה הוא גומר. אבל האם כל הסיבות הפסיכולוגיות וההיסטוריות האלה מקלות את תחושות השאול והגיהינום שמשתקים בכאב את גופם של הנבגדים?

 

בגידה נחשבת לאחד המשברים המטלטלים ביותר בזוגיות ולעתים השלכותיה קשות מנשוא. במיתולוגיה היוונית מספרים לנו על האלה הֵרה שבגידותיו החוזרות ונשנות של זאוס בעלה מעבירות אותה על דעתה והיא יוצאת למסעות נקם אכזריים בכל מי שאינו מגלה נאמנות בעיניה, ובגברים בוגדניים בפרט. בהרבה יצירות ספרותיות וקולנועיות (כדוגמת אנה קארנינה, מאדאם בובארי) מתוארים סיפורי בגידה שגררו אחריהם מעשי רצח או התאבדות, וכמעט תמיד נידונים הבוגדים לחיים שלמים של חרטה ובדידות.

 

במאות הקודמות הורשו גברים לעשות ככל העולה על רוחם בנשותיהם שסרחו; לאבוריג'ינים, למשל, הותר לחתוך את ירכי הנואפת או לשרוף אותה. בשבטים אינדיאנים ודרום אמריקאיים הותר לנשים נבגדות לנקום את נקמתן האכזרית במאהבת. על פי החוק האיטלקי הקדום יכלו בעלים שרצחו את נשותיהם להינצל מעונש מאסר אם הוכיחו את ניאופיה של הנרצחת. ואצלנו היהודים? במקרא קיים איסור מוחלט על ניאוף וגזר דין מוות היה עונשם של הבוגדים - "וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת-אֵשֶׁת אִישׁ, אֲשֶׁר יִנְאַף, אֶת-אֵשֶׁת רֵעֵהוּ--מוֹת-יוּמַת הַנֹּאֵף, וְהַנֹּאָפֶת." (ויקרא כ' י') - בררררר... איזה פחד. למרות כל המיתוסים מהלכי האימים הללו ניאופים אינם נדירים בימינו, ובבועה התל אביבית מונוגמיה שמורה ליחידי סגולה ועל לשונם של הציניים נהגית המילה כמוקצה מחמת מיאוס.

 

נשים וגברים פגועים ויקרים שלי, אם לבכם נשבר ואמונכם בבני הזוג אבד - זה הזמן לחשבון נפש אמיתי. נכון שלעתים "קר שם בחוץ", אבל עצימת עין בגלל נוחות כלכלית ופחדים ממלחמת ההישרדות שהחיים לבד בחוץ טומנים לא תחסוך מכם שום חרדה ובוודאי לא תביא עליכם נחת. לא לחינם מכנים שקר גם כגניבת דעת - מערכת יחסים שקרית תוביל אתכם בבטחה לאיבוד דעתכם משום שכשאתם מחוץ לסוד העניינים המוח שלכם מייצר תסריטי בלהות ולא מותיר שום חלל להיגיון מחשבתי.

 

אם בכל זאת אתם מאמינים באפשרות לשקם את הקשר ביניכם והחלטתם למחול לנואפים -  זה הזמן למחוק את המעידה מהפנקס ולא לחיות בחרדה תמידית שהליבידו המתפרץ של הנואפים רק נח לרגע עד היציאה הבאה, ובטח לא לקנטר אותם בכל הזדמנות בסצנות של קנאה וחוסר אמון. בכל מקרה, מתבקשת החלטה וצעדים רציניים כמו לטפל בזוגיות הפצועה או מחילה מוחלטת - כי להמשיך ולרטון בגיצי זעם כלפי אלו שהשתעשעו בחוץ או להישאר ככלבלב מוכה שזנבו מכשכש בבהלה בין רגליו כשאתם מנסים לעורר קצת מתשומת ליבם של הבוגדניים, שתיהן אופציות מחורבנות.

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by