בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
הנקה 
מדוע בישראל אין בנמצא בנק חלב אם? 
 
 מציל חיים     צילום: אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimges    
הנקה |
 

בדומה לבנק הזרע או בנק הדם, מדינות מפותחות רבות מחזיקות בבנק חלב- אם, המציל פגים רבים ממוות בטוח. מדוע ישראל מפגרת מאחור, ולמה משרד הבריאות אינו תומך בהקמתו שעשויה לחסוך מליוני שקלים בשנה?

 
 
 
 
 
 
 
 
 

זה קיים בהרבה מדינות מפותחות בעולם, בנק חלב -אם בו יכולה כל אישה המתקשה להניק לקבל את הנוזל המזין מאם שהתברכה בעודף חלב והחליטה לתרום אותו. זה עובד מצויין בארצות הברית, קנדה, צרפת, אנגליה, גרמניה, מדינות סקנדינביה ואפילו בברזיל, אך בארץ, משום מה, העניין כרוך באופרציה מסובכת ויקרה מידי, כך לפחות טוען משרד הבריאות.

 

 

 

 

 

מדוע אין בנק חלב בישראל?

 

הנסיון הראשון להקים בנק כזה בארץ היה ב-2004, אז פנה אורן מלברגר, יו"ר עמותת לה"ב למען הפגים בישראל, לחברת הכנסת נעמי בלומנטל ביוזמה להקים גוף ממשלתי שיספק חלב אם לנשים, שמסיבה זו או אחרת, מתקשות להניק או שתינוקן רגיש לתחליפי החלב התעשייתיים. החוק עבר בקריאה טרומית וב-2006 כבר ניסחה ועדה שהקים משרד הבריאות את הסטנדרטים הבסיסיים על פיהם יפעל בנק החלב בישראל. אולם מאז, מיותר לציין, לא חלה שום התקדמות. אף גוף פרטי לא לקח על עצמו את היוזמה להקים בנק שכזה וגם לממשלה הנושא לא עמד בראש סדר העדיפויות.

 

מלברגר, שמכיר מקרוב את הצורך בבנק מסוג כזה, עדיין אופטימי. "כשבתי הבכורה איה נולדה, הרופאים לא נתנו לה יותר מידי סיכוי לחיות", הוא נזכר, "היא שקלה 845 גרם ובאופן אוטומטי נתנו לאשתי כדורים לייבוש חלב. כשאיה עברה לפגייה השאלה הראשונה שלי הייתה 'איפה נמצא בנק חלב האם הקרוב?', הרי היה לי ברור שהזנה שהיא כה חיונית לתינוקות ובייחוד לפגים תהיה זמינה לכל מי שצריך וכמו שיש בנק טבורי, בנק הזרע או בנק דם חייב שיהיה גם בנק חלב אם".

 

"הזנה של חלב אם מפחיתה את אחוז התחלואה בפגים בכמעט 100%"

מעבר לתרומה הגדולה של חלב האם בהתפתחות התקינה של המוח והמערכת החיסונית, מלברגר רואה בהזנה של חלב אם לא פחות מעניין מציל חיים.

"פגים שהם אוכלוסיית הסיכון הגדולה ביותר ברגישות לתחליפי חלב, מפתחים ב-5% מן המקרים את מחלת ה-NEC, סוג של דלקת במעי שאחוז התמותה ממנה אצל פגים נע בין 20% ל-40%. הזנה של חלב אם מפחיתה את אחוז התחלואה מהמחלה כמעט ב-100%, ולכן בדרך זו אפשר לחסוך את עלות הטיפול במחלה העומדת על כ-200 אלף דולר ואת עלות ימי האשפוז של כל פג המסתכמים מידי שנה בכ-100 מליון ש"ח, סכום שהוא נמוך יותר מעלות ההפעלה של בנק חלב אם".

 
 

בתי החולים עושים יד אחת עם תעשיית תרכובות המזון

אין תחליף לחלב אם
 אין תחליף לחלב אם  
 צילום: אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages 
 

משכנע ככל שיהיה, נראה כי למלברגר צפויה עוד עבודה קשה, לפחות בכל הקשור לחינוך ומודעות לחשיבות ההנקה. על פי נתוני משרד הבריאות, אחוז הנשים המניקות בארץ הוא אמנם גבוה יחסית לעולם ונע סביב ה-85%, אולם כשהתינוק מגיע לגיל חצי שנה האחוז יורד כמעט לחצי. "תעשיית תרכובות המזון לתינוקות בארץ משגשגת ומגלגלת הרבה מאוד כסף, גם בזכות בתי החולים שמשתפים איתה פעולה", טוענת אפי נבו- כהן, יו"ר ליגת לה לצ'ה בישראל, "יש כאן עניין של יד רוחצת יד, בתי החולים מצד אחד מחלקים פורמולות של חברה מסויימת ובתמורה אותה חברה מספקת להם את כל מנות החלב, ודברים נוספים, כגון מכשור רפואי משוכלל לפגיות ותקנים נוספים של אחיות שיקלו על מצוקת כוח האדם שם. זה הגיע למצב שבתי החולים מוציאים מדי תקופה מסויימת מכרז בו החברה שמציעה הכי הרבה 'מתנות' ו'שידרוגים' תזכה לספק באופן בלעדי את הפורמולה לאותו בית חולים וכך למעשה תזכה בפרסום חינם".

 

נבו- כהן מספרת כי הוכח לא פעם כי הקלות הבלתי נסבלת בה מחלקים בבתי החולים תרכובות מזון לתינוקות מעודדת לא מעט נשים לוותר בקלות על ההנקה ובחלק מן המקרים אף לטעות ולחשוב כי מדובר במזון השווה ערך לחלב אם בהרכבו.

 

"מחקרים הוכיחו: תרכובות מזון מעלות תחלואה בקרב ילדים"

 

כשאם תהיה חס וחלילה בסיטואציה בה הילד שלה יהיה נתון בין החיים למוות, אני בטוח שלא יעניין אותה מי זאת האמא שסיפקה לו את התרופה

 

"מחקרים מראים כי 95% עד 98% מן הנשים מסוגלות להניק", היא מוסיפה, "גם אם יש פטריה, מחסור בחלב או מבנה מאתגר של פטמה, לעיתים קרובות, בהדרכה נכונה, ניתן לפתור את הבעיה. נשים נוטות לוותר מהר מדי וללכת על הפתרון הקל, כביכול. חשוב לזכור, כי חלב אם הוא חומר חי המכיל נוגדנים חיים המתאימים לתינוק באופן אופטימלי ומהווה סוג של תעודת ביטוח לילד, אז למה לסכן אותו? מחקרים כבר הוכיחו ששימוש בתרכובות מזון לתינוקות גרם לעלייה בתחלואה של סוכרת נעורים, אסתמה, אלרגיות ואף בתמותה, ולכן גם לנשים שאינן יכולות להניק צריכה להיות הזכות להזין את התינוק שלהן בחלב אם ובנק חלב אם הוא הפתרון לכך".

 

סיבות להקים בנק שכזה בארץ יש כאמור בשפע, אך השאלה היא מה בדבר הביקוש?

 

סביר להניח שלא כל אמא מסוגלת לדמיין את התינוק שלה שותה חלב של אמא אחרת, בייחוד כזאת שאינה מכירה, שכן מעבר לרתיעה הפסיכולוגית שבעניין, יש כאן גם את ההיבט הבריאותי- האם אותה אם בריאה לחלוטין? אינה מעשנת, שותה או נוטלת תרופות? על פי הסטנדרטים אותם ניסח משרד הבריאות, נראה כי מן ההיבט הבריאותי יש פחות ממה לחשוש, שכן כל מנת חלב אמורה לעבור תהליך של פסטור ובדיקת תקינות קפדנית, אולם מן ההיבט הפסיכולוגי, כנראה שרק חינוך ומודעות לנושא יוכלו לשפר את המצב או כמו שאומר אורן מלברגר "כשאם תהיה חס וחלילה בסיטואציה בה הילד שלה יהיה נתון בין החיים למוות, אני בטוח שלא יעניין אותה מי זאת האמא שסיפקה לו את התרופה".

 

מהי תגובתו של משרד הבריאות בעניין?

 

"דרישות הבטיחות של בנק חלב אם הן מורכבות ומתאימות לסטנדרטים בינלאומיים. רוב בנקי חלב אם בעולם מופעלים באמצעות רשת ענפה של מתנדבים, בנוסף לעובדים הקבועים והמקצועיים. בשל הדרישות המורכבות קיים קושי להקים בנק זה על ידי גופים ומתנדבים. לצערנו, אין בידינו תקציב שיאפשר הקמת בנק כזה במסגרת ממשלתית". 

 

נשים מניקות מפחיתות את הסיכוי לתחלואה עתידית >>

כל מה שרצית לדעת על הנקה >>

האם התינוק שלכם מקיא אחרי הנקה או בקבוק?

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by