בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
סדר יום 
במשפחות הכי טובות: הטיפוסים השונים בארוחת החג 

במשפחות הכי טובות: הטיפוסים השונים בארוחת החג

 
סדר יום |
 

הנה עוד ארוחת חג ועוד מפגש משפחתי צפוף, אבל אם חשבתם שזה רק אצלכם במשפחה, טעיתם! מדובר בתופעה כלל עולמית שכוללת מארחת שעמדה שעות במטבח, דודה ביקורתית, דוד שתיין ועוד טיפוסים שרצוי להכיר, אך לפגוש רק באירועים מיוחדים ולעיתים מאוד רחוקות

 
 
 
 
 
 
 
 
 

החגים שבאים עלינו לטובה מביאים לנו לא רק את החופש המבורך שכה ציפינו לו, אוכל טעים וכמה קילוגרמים עודפים, אלא גם תמהיל אנושי מרתק שעמו אנחנו נאלצים להתמודד מדי שנה בארוחות החג. בין אם מדובר בקרובי משפחה או בחברים טובים, סביר להניח שאת הטיפוסים האלה תוכלו למצוא מסביב לכל שולחן במדינה בלי קשר לגזע, עדה ודת ולכן החלטנו לכנס אותם מסביב לשולחן ולבדוק מה הסיפור של כל אחד ואחד מהם. לגזור ולשמור לחג.

 

 
 צילום: סטודיו nana10 
 

המארחת

 

מאחר שכל הסעודה בנויה סביב דמותה של המארחת ותלויה על כתפיה השבריריות, החלטנו שמין הראוי שגם את הניתוח הזה נפתח בדמותה המופלאה. המארחת היא גרסה בת ימינו לוונדר וומן, שכן מדובר באישה שמצליחה לתפקד לרוב גם כאשת קריירה וכאמא במשרה מלאה, ובנוסף לכל זה היא גם בוחרת לקחת על עצמה תפקיד מלא חשיבות ולשמש כדמות מפתח בערב החג.

 

המאחרת תבשל ארוחה של שלוש מנות לפי תוכנית עבודה מדוקדקת שתתפרש על פני שבוע שלם ותאפשר לגיבורת העל שלנו להמשיך לעבוד בימים ולבשל בלילות. בספק רב אם הפמיניסטיות הגדולות ראו בעיניהן את העמל וזיעת אפה של המארחת כשדיברו על דמותה של האישה הכל יכולה, אך אין ספק שראוי להוריד את הכובע בפני כל מי שלוקחת על עצמה ג'וב תובעני כל כך.

 

אם יבקש הבעל הסורר או הילדים המפונקים להיכנס למטבח כדי להכין לעצמם ארוחה או להציע את עזרתם, דינם לקבל געירה וסילוק משטח האש, שכן המארחת שלנו היא אישה עצמאית שלא רוצה התערבות שלא לצורך בתוכנית העבודה שלה.

 

בערב החג עצמו המארחת עשויה לאמץ את אחת משתי המתודות הפופולריות: האחת מהן, הנפוצה יותר, כוללת דמות לחוצה ונרגשת שתדע לרמוז ולדרוש בעדינות מחמאות על השבוע המפרך שעברה ועל עשרות המתכונים שעברו תחת ידיה. מארחת במודל זה לא תלגום ולו טיפת יין כל הערב, וזאת כדי להישאר בשליטה מלאה וכדי לא לפספס אף מחמאה או הערה שעשויה להיפלט לאוויר בין מנה למנה.

 

הגישה השניה שהמארחת עשויה לאמץ תהיה גישה רגועה ונינוחה יותר. מארחת זו הבינה שעבודת הפרך מאחוריה וכעת היא יכולה להתרווח בכסא ולהנות מפירות עבודתה הקשה. אם אתם חושבים שמארחת מהסוג הזה לא תחפש מחמאות או פידבקים בעבור השולחן שערכה, חשבו שנית! ההבל העיקרי הוא שזו תדע להוציא את המחמאות בצורה עקיפה ומתוחכמת יותר, על ידי שאילת קושיות עדינות, פיזור רמזים עדינים באוויר, נסיון להצליב מבטים ופענוח שפת גוף.

 

הדוד השתיין

 

בכל משפחה חייב להיות דוד שתיין, גם אם מרביתנו לא מוכנים להודות בכך. הדוד השתיין הוא זה שייזום הרמת כוסית אחת ל-20 דקות, וככל שיורמו יותר כוסיות, כך יטיב לפטפט ולשעשע את כל השולחן עם הגיגים שיעלו מתוך גרונו השתוי. עד לרגע שבו דוד זה עובר את נקודת האל חזור בכל הנוגע לקיבולת השתיה שלו. מדובר במסמר הערב ובשובר הקרח בכל שולחן, שכן הוא תמיד יידע ליצר רגע מביך כדי להפיג את הדממה. נדמה כי היחידה שלא תגלה שביעות רצון לנוכח הפטפטנות והרגלי השתייה של הדוד, תהיה תמיד אשתו, שעשויה להעביר את יתר הערב עם הבעת פנים חמוצה ושפתיים קפוצות, אך כולנו יודעים שאי אפשר לנהל ערב חג כהלכתו מבלי נוכחותו של האיש וחיבתו המופרזת לשתיה. גם כאן, בדומה לדמותה של המארחת, ישנן שתי אסכולות בולטות הנוגעות להתנהגותו של הדוד לאחר ששתה כמה כוסיות יותר מדי: דוד מסוג א' עשוי למצוא לו פינת חמד בבית שבה יצטנף וירדם עד שהחגיגה תתפזר ואשתו החמוצה תיאלץ לגרור אותו הביתה, ואילו דוד מסוגן ב', הזן הפחות חביב, עשוי לנקוט בגישה פחות אלגנטית ולהפגין כמה התנהגויות מביכות שעשויות לכלול שירה בציבור או פלרטוט עם הבנות.

 
 

הסבתא המבוגרת

 

לאחר שסיימנו לגחך לנוכח התנהגותו המשעשעת של דודנו, מוטב להתפנות לאורחת הכבוד של הערב, אישה שחשיבותה רמה לא פחות מחשיבותה של המארחת - הסבתא. מדובר באישה מבוגרת, שעברה כבר אי אלו חוויות בחייה וזו אחת ההזדמנויות הבודדות שלנו במהלך השנה להתיישב לידה ולנהל איתה שיחה ארוכה ומעניינת. לסבתא הזו תמיד יהיו סיפורים ואנקדוטות מעניינות לחלוק עם כל מי שמבקש, ולפחות בהרמת כוסית אחת נודה על כך שהסבתא זוכה לחלוק איתנו ערב חג נוסף בעודה בריאה וצלולה. אמנם הסבתא אינה משעשעת כמו הדוד ואינה פעלתנית כמו המארחת, אבל אין לנו ברירה אלא להרגיש יראת כבוד כלפי נוכחותה בשולחן, גם כשזו תבחר לתקן את נימוסי השולחן שלנו (פעם אחר פעם).

 

הנערה הסוררת

 

מדובר באותה קרובת משפחה שמרביתנו זוכרים כתינוקת או כילדה קטנה, והנה היא מופיעה לעיננו בגרסתה הטינייג'רית. הנערה הסוררת לא בהכרח תיחשב פרועה ביחס ליתר הנערות בגילה, אך מאחר שבראשנו היא תמיד תהיה הילדה הקטנה עם הקוקיות והדובי, אין לנו ברירה אלא להתייחס אליה כפרועה. פתאום אנחנו צפויים לגלות שהילדה הקטנה גדלה, הופיע לה פירסינג בצד האוזן או קעקוע קטן בקרסול, היא עשויה אפילו להביא לחג את החבר שלה שיעיף לה נשיקות בחטף ולשתות איתנו כוסית יין סביב השולחן (שומו שמיים). כל הסממנים הללו נועדו להתריס ולהודיע לנו שהנה, זו כבר איננה הילדה שאנחנו זוכרים והיא עתידה להפוך לאשה בקרוב (אם לא הפכה עד עכשיו). מדוע אנחנו מתנגדים כל כך לשינוי שחל בה? כנראה שזה מזכיר לנו שגם אנחנו בעצם כבר הזדקנו.

 

בעלה של המארחת

 

אם בשלב ההכנות והבישולים, הבעל מנודה מהמטבח, הרי שבכל הנוגע לערב החג עצמו, הוא הופך להיות ליד ימינה של המארחת. תפקידו של הבעל הוא לעזור בפינוי הכלים מהשולחן ובהגשת המנות הבאות בתורן והוא אחראי לכל החלק הלוגיסטי של מערך הארוחות והסדר הטוב בארוחה. למרות כל זה, אין ספק שתפקידו החשוב ביותר של הבעל בארוחת החג הוא במתן מחמאות שוטפות על יכולות הבישול של אשתו ועל עבודתה הקשה. לא ברור אם הבעל גויס בצו 8 לתפקיד זה או יזם זאת בעצמו, אך כל זה זניח למול הצגת חזית אחידה של בעל ואישה אוהבים בעלי הבית המושלם, שגייסו את מיטב כוחותיהם כדי להפיק את האירוע המושע הזה - ארוחת החג.

 

התינוק הבוכה

 

כל המאמצים של המארחת לארגן פלייליסט רגוע ואלגנטי לערב עולים בתוהו לנוכח הצעקות והדמעות של התינוק, שכל תפקידו הוא לקרוא תיגר על הארוחה המשעממת ולתבוע את נוכחותו. ילדים הם אמנם שמחה וברכה, אך סביר להניח ששיריה של להקת "שפתיים" לא יושמעו בערב זה, לנוכח מורת רוחה של המארחת, שסבורה שצעקותיו של העולל המפריעות ליתר המסובים להנות מהארוחה ולהקדיש את תשומת הלב הראויה לאישה שארגנה הכל.

 

הדודה המבקרת

 

אם הזכרנו את הדוד העליז והשתוי, אנחנו נאלצים להכיר לכם את האנטיתזה שלו, הדודה המבקרת. זו לרוב תשמיץ, תחמיץ פנים (בהתאמה מושלמת עם אשתו של הדוד) ותעביר ביקורת על כל מה שנוגע לארוחת החג. סידור השולחן לא יהיה לרוחה, הדג יהיה תפל מדי לטעמה ואם המארחת חשבה שהיא הצליחה להסתיר את כתם השמן הקטן שניתז על חולצתה, הרי שהיא עומדת להתבדות כי שום דבר לא חומק מעיני הנשר של הדודה.

 

המפרצים שלכם העמיקו? העליתם כמה קילוגרמים נוספים? היו בטוחים כי הדודה תדע להבחין בכל המינוסים שלכם, לעמוד עליהם בקול רם ולהלבין את פניכם ברבים. את הדודה הזו מזמינים מתוך נימוס ותו לא, שכן איש אינו חפץ במראה אנושית שתעמוד מולם ותבליט את כל מה שרע בחייהם, בייחוד בערב החג. הדודה תעביר את ארוחת החג בחקירה מדוקדקת של חייהם של כל אחד מהסובבים בשולחן (למעט התינוק, שכאמור ממשיך לבכות) ומדי פעם תזרוק הערות לאוויר בנוגע ליכולות הבישול של המארחת.

 

וזה שאינו יודע לשאול

 

נכון, מדובר בדמות שלקוחה מחג הפסח, אך באותה מידה היא גם רלוונטית לגבי כל ערב חג אחר. זה שאינו יודע לשאול תמיד יהיה שתקן, בין אם כי מדובר באופיו או בגלל תחושת המבוכה שחש בגלל הסובבים אותו. הוא לעולם לא יזום שיחה חדשה, יזרוק משפט לחלל החדר או ישמיע בדיחה משעשעת. אלו שמבקשים בכל זאת להפעיל אותו על ידי ניהול סמול טוק, עשויים להיתקל לכל היותר בתשובה לקונית בת משפט אחד, עיניים שנעוצות באותה נקודה באוויר וחוסר חשק להמשיך בשיחה הכפויה. זה שאינו יודע לשאול יתפקד כפסל סביבתי ומוטב להפנים זאת שעה אחת קודם ולהניח לו לנפשו מאשר לנסות להתיש אותו לכדי דו שיח שיסב למשתתפיו בעיקר חוסר נעימות.

 
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by