בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
סדר יום 
מחתרת הקטיפה: שבוע האופנה בפריז, חלק א' 
 
 בת' דיטו מדגמנת ז'אן פול גוטייה    צילום: אימג' בנק / Getty Images    
סדר יום |
 

ז'אן פול גוטייה העלה את בת' דיטו על המסלול, בלנסיאגה הציבו דוגמניות אנונימיות לצידה של ג'יזל בונדשן, ומרטין מרג'יאלה הציג קרקס מסוג חדש לגמרי. שבוע האופנה בפריז מסתמן כחתרני ופורץ גבולות. דיווח

 
 
 
 
 
 
 
 
 

בעוד ששבוע האופנה במילאנו היה כולו בסימן של בדים מעובדים ואיכויות איטלקיות, הרי שלשבוע האופנה בפריז יש את האישור הבלתי רשמי להיות האח החתרני, הנועז ופורץ הגבולות. סקירה ראשונה משבוע האופנה שמתקיים במים אלו בעיר האורות.

 

 

ז'אן פול גוטייה

דייויד בואי, גרסת פול גוטייה
 דייויד בואי, גרסת פול גוטייה 
 צילום: אימג' בנק / Getty Images 
 

עם סטנדרט גבוה לגימיקים, גוטייה היה חייב לספק את הסחורה ולכן היה זה טבעי שיפנה לבת' דיטו שתפתח את הקולקציה עם אחד מדגמיו. אם מצליחים להתעלם מהנסיון של גוטייה לייצר פרובוקציה, או לחילופין לנצל טרנד (נשים מלאות) במסווה של אג'נדה חברתית אמיתית, מגלים שהקולקציה של המעצב ורסטילית מאוד ומסרבת להניח לצופה להסיר ממנה את מבטו. פתיחתה של התצוגה זורקת הישר לשנות השבעים העליזות, אלא שבניגוד ליתר בתי האופנה שהתרפקו על הרומנטיקה והעידון של התקופה, גוטייה החליט להטיח דווקא את ההיבט הפאנקי והרוקיסטי שלה, עם מחווה בוטה לדיוויד בואי. למעשה, כל הדוגמניות בחלקה הראשון של הקולקציה נראו כמו גרסא אופנתית ומעט נשית יותר של בואי עצמו, על כל ההדפסיים החלליים, האיפור המוגזם והתספורת הספייקית האופיינית.

 

כעבור כמה דגמים הקולקציה לקחה תפנית נוספת, ולמרות שהתסרוקות והאיפור נוסח בואי נותרו על הבמה, הבגדים כבר לא היו רוקיסטיים וניתן היה להבחין בכמה הדפסים טרופיים, תחרות ובדים רכים יותר. בהמשך התרחשה תפנית נוספת, הפעם אל מחוזות הרוקנרול, אלא שעכשיו גוטייה החליט לפלרטט עם הצד האפל יותר של הרוק בנסיון לשלב מוטיבים גותיים בקולקציה על ידי שימוש נרחב בתחרות ובדים שחורים. אם נפרק את הקולקציה המעניינת לגורמים, נתקשה למצוא הרבה דגמים מוצלחים למעט כמה הדפסים פרחוניים והדפסי גלקסיה שהתשרבבו לתוכה, כמעט בטעות. כך או כך, גוטייה הוכיח שהוא עדיין מסוגל לספק את הסחורה ולהעמיד על המסלול קולקציה מעניינת, גם אם לא לבישה. יחי דיוויד בואי!

 

 

מרטין מרג'יאלה

 

אי אפשר להישאר אדישים לנוכח הקולקציה האחרונה של מרגי'אלה. התצוגה נפתחה בטונים רגועים והדגמים הראשונים שעלו למסלול לא רימזו על המופרכים שעתידים להדס על אותו מסלול בעוד רגע. בתוכניה של התצוגה, הסביר מרג'יאלה שהקונספט של הקולקציה הוא במפגש בין מלתחת הגברים לבין הגוף הנשי, ולכן מותר להניח שבשלב זה כל יושבי האולם הניחו שהפשטות והקווים הנקיים שאפיינו את החולצות הגבריות והחליפות המונוטניות שהפציעו בתחילת הקולקציה הם למעשה כל מהותה.

 

קהל הצופים נאלץ להתבדות במהרה ולעטות את משקפי הדו-מימד שלו, כשעל הבמה עלו בזה אחר זה דוגמניות שלבגדיהן נוספו עזרי פלסטיק שנועדו להרחיב את גופן בצורה גרוטסקית, פארודית כמעט, באזורים מסויימים כמו המותניים או הכתפיים. אם עוד היה אפשר לנסות לעכל את הבשורה החדשה מבית מרג'יאלה בעוד שהיא שולבה במתינות יחד עם דגמים נקיים בעלי מימד אחד, הרי שכאשר עלה דגם הז'קט הדו מימדי שנראה קרטוני כמעט ולא אפשר כלל את תנועת הידיים של הדוגמנית הלובשת אותו, היה ברור לכולם שמדובר בקרקס מסוג אחר. בין הדגמים המשונים ביותר בקולקציה ניתן למצוא חולצה גברית דו מימדית עצומת מימדים ומה שנראה כמו ורסיה מעוותת של מעיל הטרנץ' הקלאסי (זה שכריסטופר ביילי כה ניסה לברוח ממנו) אילו היה נברא ביקום מקביל.

 

 
 

בלנסיאגה

 

אחד הדברים הבולטים הניכרים בתצוגה של בלנסיאגה, הוא דווקא הליהוק המסקרן של הדוגמניות. התצוגה נפתחה עם שלוש אנונימיות קצוצות שיער שנאספו ברחוב, ונסגרה עם דוגמנית העל (שלרוב לא משמשת כדוגמנית מסלול) - ג'יזל בונדשן. בין לבין ניתן היה להבחין גם באמבר וולנטה, קרולין מרפי וסטלה טננט אשר עלו למסלול מאופרות בקושי כדי להימנע מיצירת "שיבוטים" לדבריו של המעצב גסקייר.

 

הקולקציה עצמה היא למעשה הומאז' לימי הזוהר של בית האופנה בעשורים עברו. אמנם לא מדובר בקולקציית רטרו מובהקת, יש בה אפילו מוטיבים טכנולוגיים רבים, אך היא חולקת את ההערכה והרטרוספקטיבה הראויה לעברה, למשל על ידי שימוש בגזרת הקוקון במעילים שאפיינה את בית האופנה בעבר. הקולקציה הציגה ערבוביה מענגת בין עבודת יד לעיבודים טכנולוגיים, טקסטורות בדים שנראים רטובים יחד עם פרינטים קלאסיים שמתנגשים בגזרות פאנקיות וגבריות. השילוב המסקרן בין הפרינטים והטקסטורות השונות לבין טשטוש הגבולות של הסילואטה הנשית לבין העוצמה הגברית הולידו קולקציה מסקרנת, מהפנטת ורבת רבדים.

 

 

נינה ריצ'י

אסתטית, נשית, זוהרת
 אסתטית, נשית, זוהרת 
 צילום: אימג' בנק / Getty Images 
 

חסרת התחכמויות או משמעויות נסתרות, מטרתה היחידה של הקולקציה האחרונה של נינה ריצ'י היא לספק אתנחתה אסתטית לאחר כל המורכבויות בהן נתקלנו עד כה. זה הזמן להנות מפריטים נשיים וזוהרים מסוג גילטי פלז'ר אופנתי. בקולקציה עיבודים שונים של בד האורגנזה, שמשתלב לעתים בלי לתבוע את נוכחותו בדגמים רגועים יותר ולעתים העיבוד שנעשה לו כל כך דומיננטי עד שקשה להסיט ממנו את המבט. ניכר כי המעצבים לבית נינה ריצ'י (שלושה במספרם) יודעים היטב את עבודתם עם הבד העדין הזה, ומצליחים להפיק ממנו את המיטב כך שיראה שונה בכל דגם ודגם.

 

פרט לכך ניתן היה למצוא פלטת צבעים ניטראלית, שנראית לראשונה בשבוע האופנה הפריזאי, עם הבלחות של צבעים בוהקים יותר לקראת אמצע ההתצוגה, המשולבים בפרינטים דיגיטליים או לחילופין מופיעים על פריטים שלמים, עד שנגיעות הניוד נעלמות כליל ומפנות את מקומן לטובת צבעים מלאי חיים. בנוסף, פרינטים ענוגים שנראים כמו ציור שצויר עם צבעי מים על קנבס בגוון ניטראלי, הרבה אפליקציות ועיטורים שמופיעים בוריאציה כזו או אחרת על מרבית הדגמים ואפילו כמה רמיזות לפריטי לנז'רי. לקראת סוף התצוגה, צבעי הניוד והצבעים הבוהקים פינו את מקומם לטובת משחקי השחור-לבן ומספקים את החותמת הקלאסית הסופית לתצוגה שהיתה נשית ונוסטלגית לכל אורכה.

 

 
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by