בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
סדר יום 
דליקטס צרפתי: סיכום שבוע האופנה בפריז 

דליקטס צרפתי: סיכום שבוע האופנה בפריז

 
סדר יום |
 

מותו של אלכסנדר מקווין לא עצר את מפעל חייו, וגם שאנל, קלואה, איב סאן לורן וג'ון גליאנו הותירו אותנו נרגשים. שבוע האופנה הצרפתי חתם את חודש האופנה העולמי. לובה שמוקלר מסכמת

 
 
 
 
 
 
 
 
 

אחרי שסיימנו להתפעל ולעכל את חלקו הראשון של שבוע האופנה בעיר האורות, הגיע הזמן להישען בניחותא על הכסא, ולהנות מכמה דליקטסים צרפתיים אחרונים, ללא פרובוקציות מיותרות, עם חתימת שבוע האופנה הפריזאי, וחודש האופנה בשלמותו לקיץ 2011.

 

אלכסנדר מקווין

מותו לא עצר את מפעל חייו. אלכסנדר מקווין
 מותו לא עצר את מפעל חייו. אלכסנדר מקווין 
 צילום: אימג' בנק / Getty Images 
 

אם הצטמררתם נוכח הופעת שמו של מקווין המנוח בליין-אפ לשבוע האופנה הצרפתי, חודשים ספורים לאחר מותו, אינכם לבד. לא בטוח שלילד הזה פילל מקווין כשבחר לסיים את חייו באופן מפתיע, אך כנראה שעובדות זוטות כמו מותו או כמו האידיאליזם האנטי קפיטליסטי שלו לא יניחו לאימפריה העומדת מאחוריו לקטוע את מפעל חייו. כנראה שהספדתו של מעצב העל היתה מוקדמת מדי, שכן שרה בורטון, מי שעבדה תחתיו בשנים האחרונות וכעת ממשיכה את דרכו וצוואתו, ללא ספק למדה היטב מהגדול מכולם וכעת היא מטיבה ליישם זאת במבחן המציאות. גם הפעם זכינו לראות דגמים שנעו על קו התפר שבין מדהימים לגאוניים של ממש, מהסוג המהפנט והמטלטל, זה שגורם לך לבחון את הבגד באריכות כדי לנסות להבין איך הוא נוצר ומתוך איזו כוונה.

 

היופי בעיצוביו של מקווין היה תמיד ביכולתו לספר סיפור ללא מילים, שירה אם תרצו, תוך שימוש במוטיבים מסקרנים כמו העולם שאחרי המוות ועולם החי הפרימיטיבי. כעת כל מטען הציפיות הבלתי אפשרי לכאורה, ניצב כולו על כתפיה השבריריות למראה של בורטון, אבל זו לא חוששת מכשלון ומצליחה לספק את הסחורה של אביה הרוחני: סילואטות מרהיבות, הדפסים דיגיטליים צפופיים ועיבודי בדים מבריקים גרמו לכל אחד מהדגמים לעורר בנו אסוציאציה למשהו אחר מעולם החי והמיסטיקה: דגם אחד נראה כמו אלת נימפה שירדה מהשמיים, דגם אחר מזכיר את הלטאות והזחלים ששלטו בקולקציה האחרונה והאגדית של מקווין, דגם אחר נראה כמו פרפר שזה עתה הבשיל, ואחר כמו נוצה ארוכה ומלטפת או כמו תמרת עשן.

 

אין ספק כי 15 השנים שהעבירה בורטון בחיקו של מקווין רוממו את הטכניקות שלה לרמה מעוררת התפעלות, וניתן לקבוע כי היא בהחלט ירשה את יכולתו לספר סיפור באמצעות עיצוביו ולהפנט את הקהל. למרות הכל, וזו היא כנראה נקודת החולשה של בורטון ביחס למקווין, היא לא ניחנה ביכולת להפתיע ולצמרר כמוהו, והדגמים, מבריקים ככל שיהיו, מזכירים (לעיתים מידי) אלמנטים גם משרידי הקולקציה האחרונה של מקווין וגם מהקולקציה שקדמה לה.

 

 

שאנל

פריטי החותם מתעדכנים. שאנל
 פריטי החותם מתעדכנים. שאנל 
 צילום: אימג' בנק / Getty Images 
 

לאחר שהציג במילאנו את הקולקציה של פנדי אותה עיצב כאוות נפשו ולפי דמיונותיו הקודחים, אין ספק שלקראת עלייתו למסלול בפריז נאלץ לגרפלד לזחול בחזרה למשבצת המוכרת לו ולעצב קולקציה קלאסית ושמרנית הרבה יותר. על תפאורה שנראית כמו מבוך מונוכרומטי שבמרכזו ניצבת מזרקה מפוארת, העמיד לגרפלד 87 דגמים שמצליחים ללכוד היטב את ההווי ואת המסורת רבת השנים של בית האופנה המכובד ועם זאת גם לשמור על מידה של עדכניות וחדשניות. בעוד שהליין של בגדי הגברים משתעשע שוב עם אלמנטים מהמערב הפרוע שכיכבו גם בקולקציית הקיץ הקודמת של בית האופנה, ליין הנשים שומר דווקא על ארשת מעונבת יותר ומרבה להתעסק עם פריטי החותם של שאנל, תוך הוצאתם מהקשרם המקורי, המעניק מגע קיצי ועדכני.

 

כך למשל זכינו לראות את חליפות הטוויד הנצחיות של בית האופנה עוברות טרנספורמציה ומצוותות למכנסונים קצרים העשויים מבד דומה ויוצרים מצד אחד רושם של חליפה אחידה ונוקשה אך מצד שני מעניקים לה פן הומוריסטי מתוקף היותם קצרים כל כך. בהמשך נדמה כי לגרפלד מבקש לברוח מצביונו של בית האופנה אפילו עוד יותר, בעודו משלב את אותם ז'קטים מלוטשים עם ג'ינסים במראה סטריט. כך יוצא שאחת לכמה דגמים, בין דגם מלוטש אחד למשנהו, זכו הצופים בתצוגה לאתנחתא קלה מעודף הרצינות ומגלים שגם בקולקציה כמו של שאנל אפשר לחייך לפעמים.

 

 
 

קלואה

מינימליזם מנחם. קלואה
 מינימליזם מנחם. קלואה 
 צילום: אימג' בנק / Getty Images 
 

הטוהר, הנקיון והמינימליזם שמאפיינים את הקולקציה האחרונה של קלואה, עשוי לגרום לחשוב במבט ראשון שנכנסתם בטעות לחלל סטרילי בבית החולים המקומי. רק ככל שהקולקציה מתקדמת, ופתאום הלבן המבריק מפנה את מקומו גם לנגיעות של שחור ולצבעי הניוד שכל כך מזוהים עם בית האופנה, מתחילים להתרגל לתחושת הנקיון הזו שנלוות לרעש המאפיין בדרך כלל את שבוע האופנה הפריזאי, ואפילו מוצאים בו נחמה רבה.

 

הקולקציה משחקת עם אלמנטים שמזוהים בדרך כלל עם אופנת הרטרו, אך במקום להעמיס, להוסיף ולעבד כפי שמקובל לעתים לנהוג עם אופנת הוינטג', בקלואה מעדיפים לפרק אותה למרכיביה עד לגרעין הבסיסי, להקפיד על סילואטות מחמיאות ולהמשיך בקו הנקי גם כאן. על המסלול נצפו לסירוגין, בנוסף לדגמי הרטרו, גם דגמי קז'ואל, על גבול הספורטיביות לעתים ולפעמים היה ניתן לזהות אפילו ניסיון ליצור גלאם רוקנרולי, והכל באיפוק מירבי ובמינימליזם מוקפד. כל האלמנטים הללו נשמעים כמו מתכון בטוח ליצירת קולקציה משעממת ומחטיאה, אך בפועל, הדגמים של קלואה נעימים ומלמדים כי הפשטות הוא כל יופיה וגדולתה של הקולקציה החדשה.

 

 

איב סאן לורן

 

סטאפנו פילאטי החליט לשחזר את ימי הזוהר של איב סאן לורן בקולקציה האחרונה שלו, ולכן השמלות החולמניות שאפיינו את קולקציית הקיץ האחרונה שלו פינו את מקומן לפריטים קלאסיים יותר, אך עם הטוויסט המתבקש. התצוגה נפתחה בטונים מבטיחים כשעל המסלול צעדה דוגמנית עטופה במעיל טרנץ' לבן קלאסי. בהמשך גילינו שפילאטי לא מסתפק רק בפסים קלאסיים נקיים, ועל כן הדגמים הבאים היו טייק אוף מתוחכם של החליפות הפריזאיות הנשיות בדמותן של חליפות לבנות צחורות עם תפרים שחורים, שסע א-סימטרי גדול במרכז החצאית שמוביל לכיס שנושק לשסע בא-סימטריות גם כן, ובדוגמנית שמשחילה לתוכו את ידה הגרומה משל היה מדובר במקומו הטבעי של הכיס מאז ומתמיד.

 

החליפה המסקרנת פינתה את מקומה לדגמים מגוונים מאוד, כמו למשל אוברול שחור אלגנטי, חולצה כתומה עם שרוולים תפוחים ופפיון עצום שמעטר את מרכז כובדה ווריאציות נוספות של מעיל הטרנץ' הקלאסי, של החצאיות הא-סימטריות הגאוניות ושל האוברולים השחורים, האלגנטיים והסקסיים. אם נבחן את הקולקציה עם פרמטרים כמו פריצת דרך או חדשנות, נגלה כי אין שום דבר מבריק בה שיזכה להכנס לפנתיאון הקולקציות הגדולות של שבוע האופנה הצרפתי או אפילו הנוכחי. עם זאת, מדובר בקולקציה שחיבקה את כל השפע והאיכויות הפריזאיות ושחררה לנו גרסא מודרנית של הצרפתיה הענוגה והקלאסית, ששערה אסוף בשתי צמות כלחמניה, עיניה ערומות ושפתיה משוחות באודם אדום-בורגונדי על גבול השחור.

  

 

ג'ון גליאנו

קיצוניות חיובית. ג'ון גליאנו
 קיצוניות חיובית. ג'ון גליאנו 
 צילום: אימג' בנק / Getty Images 
 

אי אפשר לחתום את שבוע האופנה בפריז מבלי להתייחס לאחת הדמויות הצבעוניות ביותר שלה, ולילד הרע של עולם האופנה, ג'ון גליאנו. בגלל טבעו הקיצוני של המעצב, הן צפויות להיות גאוניות ומרהיבות או מופרכות ומגוחכות. גליאנו, אמן טוטאלי ורדיקלי, ודאי יודע בעצמו שבכל הנוגע לעיצוביו - אין אמצע. כך או כך, מי שצופה בקולקציות שלו צפוי להישאב אל תוך מערבולת של פנטזיה, אופנה וצבע, והתוצאה תמיד תהיה מעניינת. אם מצליחים להתעלם מיריעות הבד שעוטפות את קצותיו של כובע רחב שוליים שנח על ראש הדוגמנית בלוק של כוורנית מהקיבוץ, או מתעלמים מהפאות הג'ינג'יות או מהצמות שהמוזה שלהן היא לא אחרת מאשר בילבי, מגלים שהפעם גליאנו הצליח להתעלות על עצמו, ואם הזכרנו קודם לכן את הקיצוניות שמאפיינת אותו, הרי שהפעם הוא נצמד דווקא לקצה החיובי שלה.

 

גליאנו הצליח לשאוב את הצופה בתצוגה לתוך עולם הפנטזיות הקסום שרקם במו ידיו, עד שזה שוכח לחלוטין מהדגם הקודם שעלה לבמה, וכעת הוא נתון כולו לדגם החדש, בנסיון לפענח מה קורה שם ולספוג את כל מרכיביו. בעוד שהקולקציה של קלואה ראויה לשבחיה בזכות הפשטות, הישירות והמינימליזם, הרי שזו זוכה להם בדיוק מכל הסיבות ההפוכות ובשל המורכבות והעניין שהופכות אותה למהפנטת כל כך. בקולקציה של גליאנו ניתן למצוא הכל: צלופנים שעוטפים את פניהן של הדוגמניות, איפור דמוי בובת מריונטה, נגיעות מתקופת המעדונים הזוהרת של פריז בשנות ה-20', אלמנטים אוריינטלים מהמזרח הרחוק והרבה תיאטרליות ודרמטיות אופיינית.

  

 
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by