בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
סיקור מיוחד 
אדמה חרוכה: האם אפשר לשקם את הכרמל? 
 
 פעולות כיבוי בכרמל    צילום: אטי קוריאט    
סיקור מיוחד |
 

האם ברגע שתסתיים השריפה הגדולה בכרמל, ניתן יהיה לטעת בו עצים ולשקם את היער במהירות? הדעות בנושא חלוקות

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

הנזקים הסביבתיים בעקבות השריפה בכרמל עדיין לא ידועים לאשורם, והלב מתכווץ מול שידורי הטלוויזיה הבלתי פוסקים שמראים יערות שחורים, מפויחים. כ-40 אלף דונמים נשרפו והאש עדיין לא כבתה. אבל יש כאלו שכבר עכשיו לא יכולים לעמוד מנגד ומזמינים את הציבור לשתול עצים חדשים. קרן קיימת לישראל פרסמה הבוקר בעיתון ידיעות אחרונות הזמנה לתרום כסף לנטיעת עצים לשיקום היערות השרופים, וקבוצות פרטיות שקמות בפייסבוק מנסות לארגן קבוצות שתילה עצמאיות.

 

אבל האם נכון להתחיל בנטיעה כבר עכשיו? בספר קהלת פרק ג' נאמר כי :עֵת לָטַעַת, וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ" - הדעות לגבי מה העת לעשות עכשיו עדיין חלוקות.

 
פעולות כיבוי בכרמל
 פעולות כיבוי בכרמל 
 צילום: מורן מעיין, ג'יני, קק"ל 
 

ד"ר יהושע שקדי, מדען ראשי של רשות הטבע והגנים, אומר בנחרצות כי "הדבר הכי נכון לעשות עכשיו זה לא לעשות כלום, לפחות לא בשנה הקרובה. פשוט לא לגעת, בוודאי לא בשטחים הפתוחים. פה ושם יש להוריד עצים כדי לא לסכן את הציבור אבל בגדול יש להתרחק ולא לנסות לעזור, כי יותר יזיקו מאשר יועילו". עוד מבקש ד"ר שקדי כי יש לתת לטבע לעשות את שלו: "כל כניסה לא זהירה לשטח תגרום רק לנזק. צריך לדלל אזורי חורש ויערות שרופים מדי, אבל לא לנטוע. אנחנו חושבים עקום, רואים כמות עצומה של חורש שיודעים שישרף ובמקום לדלל אנחנו רוצים להוסיף דלק למדורה. עצי האלון לא נשרפו עד הבסיס ויש להם ניצנים שיכולים להתחדש. בעוד שנה, לאט ובזהירות ובעזרת אנשי מקצוע אפשר יהיה לבדוק אפשרות לנטיעות במחשבה תחילה ובמשורה."

 

גם נעמה טסלר, דוקטורנטית בחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת חיפה המתעסקת בהשפעות של שריפות יער על קרקע וצומח, תומכת בדעה זו: "יקחו כמה שבועות לאמוד את הנזקים ועד אז לא צריך להיכנס לשטח אלא אם מדובר באיזורים עם אזרחים ויישובים. אני מבינה את הקבוצות המתארגנות, גם אני אם לא הייתי מבינה בנושא הייתי רוצה לצאת לעשות משהו. אתה מרגיש חסר אונים מול הטבע, שהטבע עושה מה שהוא רוצה. אבל אזורים שנשרפו יותר מפעם אחת הם בעייתים. רוב הפעמים הנטיעות לא יחזיקו מעמד, ורק הצומח הים תיכוני הקיים בשטח הוא זה ששורד. אורן ירושלים (מין טבעי שצומח ברוב האיזורים) למשל, אפילו צריך את השריפה כדי להתחדש".

 
 
האם אפשר יהיה לחזור למראה הזה?
 האם אפשר יהיה לחזור למראה הזה? 
 צילום: יעל קסלמן 
 

דו"ח סיכום והמלצות הועדה המקצועית לשיקום ופיתוח הכרמל שהתקבלו לאחר השריפה באזור בשנת 1989, קבע כי לא יבוצעו נטיעות חדשות בשטח. זאת לאחר שרוב אנשי המקצוע בייעור שהשתתפו בוועדה העריכו כי "אם יינטעו השנה שתילים כאלה בשטח השרוף, בעוד שנה- שנתיים כבר לא יהיה להם יתרון בצמיחה על פני הזריעים הטבעיים מן השנה. קצב הצמיחה של חטרים מגזעי אלונים ואלות שנשרפו יהיה מהיר בהרבה מזה של שתילים שיועברו ממשתלות."

"כל אנשי המקצוע", מוסיף הדו"ח, "מאוחדים בדעה כי שיקום יערות הכרמל שנשרפו צריך להתבסס על עיצוב וטיפוח התחדשות הטבעית וכי אין לבצע נטיעות מאסיביות".

 

הבוקר התראיין ד"ר עומרי בונה מקק"ל בחדשות 10 ואמר גם הוא שהוא מברך על הרצון של הציבור להשתתף בשיקום הכרמל, אך עם זאת אין צורך למהר וצריך לתכנן את זה קדימה בטווח של שנים:

(01:04 דק')

 

אבל יש גם מי שחושב אחרת

אולי דווקא האסון הגדול הוא הזדמנות לחדש. אבי פרץ, מנכ"ל חברת ד"ר גן אדריכלות ונוף מסביר: "אורנים מחולקים לארבעה סוגים: אורן ירושלים, אורן גלעיני, אורן קפריסאי ואורן כנרי. מלבד אורן ירושלים האחרים הם לא תושבי הארץ, אלא מיובאים. הם יובאו לארץ מכיוון שהם צרכנים מעטים של מים והעולים מאירופה רצו תחושה ביתית, אבל הם גם מייצרים הרבה חומר בערה. השריפה יצרה הזדמנות להחליף אותם לעצים רחבי עלים הדליקים פחות כמו האלונים, אלות, שקדים". לטענת פרץ כדאי להתחיל מוקדם ככל האפשר בנטיעות, ולא להסתכן שהעניין הציבורי ביערות יכבה כמו השריפה עצמה: "מבחינת הטבע אנחנו עומדים בפתחו של החורף, בעוד בערך חודש יתחילו הגשמים, וזו התקופה הטובה ביותר. כמובן שיש צורך בנטיעה מסודרת, פינוי גחלים ודברים שמפריעים. אבל זה הזמן להחליט האם לשוב ולנטוע אורנים ואז מסתכנים שהשריפה תחזור בהיקף כזה".

 

הבעיה העיקרית כשמדברים על הנזק הסביבתי שנגרם היא לא השריפה הבודדת, גדולה ככל שתהיה.

 

השריפות הרבות באיזור, בטווח קצר מאוד האחת מהשנייה הן אלה שמקשות על האיזור להשתקם. שיקום אולי זו המילה המדוייקת ביותר לתאר את שיקרה - כי הטבע לא יחזור לעולם למה שהיה. "כבני אדם שאוהבים נוף זה אומר שנגיע לכרמל עוד 40 שנה ולא נכיר אותו" אומר בצער ד"ר שקדי.  "יקחו שנים 40, 30 אולי 20, אבל הנכדים שלי שעוד לא נולדו, יוולדו למציאות אחרת של הכרמל. הוא משתנה, ואולי אפילו לנצח."

 

לנעמה טסלר יש אולי זיק של תקווה בכל האסון: "זה לא מובהק או סטטיסטי, אבל אני מוצאת שישנם מינים נדירים שטוב להם בשריפות. השריפה, מעבר לפגיעה בצומח פותחת את תנאי היער, ואז כאשר כל המקומות המוצלים נפתחים ניתן לראות פריחה יפהפיה."

 
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by