בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
סדר יום 
דולצ'ה וגבאנה להמונים 
 
 הזדמנות טובה להגיע לכיכר המדינה? ברברי    צילום: יחצ    
סדר יום |
 

מותגי היוקרה יורדים אל העם ומשיקים קולקציות ביניים בעיצובים לבישים יותר ומחירים נגישים הרבה יותר. לעשירים אבל קצת פחות

 
 
 
 
 
 
 
 
 

'מיתון!' צעק לנו העולם עוד הרבה לפני שפרצה המחאה החברתית בארצנו הקטנטונת ולכן גם מעצבי האופנה, אלה שמייצגים עבורנו אסקפיזם טהור, נאלצים להפנים וליישם - רק שלא ייתפסו כתלושים מהמציאות.

 

לכאורה זה היה הצעד שהביא את גדולי המעצבים ליצור קו ביניים חדש למותגים הנושאים את שמם. לרובנו הרי אין את האפשרות הכלכלית הדרושה כדי לרכוש תיק או אפילו מטפחת של מעצב על ולכן קו הביניים הופך את אבק הכוכבים הזה למעט נגיש יותר עבורנו.

 

אך בואו לא נתבלבל: עוד רחוק היום שבו מארק ג'ייקובס או ג'ורג'יו ארמאני יתרמו את עיצוביהם לעניי הכפר. מדובר בחלק מאידיאולוגיה עסקית של המעצבים, המאפשרת לשני הצדדים ליהנות מהשפע ולהתרחב: למעצבי העל זה מקנה נגישות למעמד הביניים, הפלח הצעיר ביותר באוכלוסייה שלא יכול להוציא אלפי דולרים עבור פריט בודד ולנו זה מאפשר כאמור לגעת באושר, בעבור כמה מאות דולרים סמליים בלבד.

 

 
לגעת באושר (או בתיק). M Missoni לפקטורי 54
 לגעת באושר (או בתיק). M Missoni לפקטורי 54   צילום: יחצ 
 

צעיר, עדכני, בסיסי יותר

 

אז אפרופו מארק ג'ייקובס וארמני, לרשימת הכוכבים הזו ניתן להוסיף גם את קלואה, מיסוני, דולצ'ה גבאנה, ולנטינו, קרולינה הררה ועוד רבים וטובים. המכנה המשותף שלהם הוא שכל המעצבים ברשימה בחרו 'לרדת אל העם' באמצעות יצירת מותג ביניים שאמור להיות צעיר, עדכני אך גם בסיסי יותר.

 

מחד, עומד מאחורי הצעד הזה רציונל ברור: אוכלוסיית הביניים הצעירה, זו שצריכה להיראות ייצוגית ומעבירה את מירב זמנה בעבודה, לא תמצא שימוש בשמלות הערב המפונפנות שמציעים המעצבים ברשימה תחת ליין הבית שלהם. מותגי הביניים מציעים פרשנות פרקטית יותר לדגמיו של המעצב ופריטים שלא דרושה מסיבת קוקטייל אריסטוקרטית, כדי לשלוף אותם מהארון.

 

מאידך, כל קשר בין עממיות ומחירים נוחים לבין תגי המחירים המעטרים גם את מותגי הביניים הוא מקרי בהחלט, אלא נועדו להראות שהכל יחסי בחיים: תיק בכמה מאות דולרים של מארק ביי מארק ג'ייקובס הוא אמנם זול יותר ביחס לתיק מהליין הרגיל של המעצב, שעלותו יכולה להגיע לאלפי דולרים, אך הוא בהחלט לא נוח לכל כיס.

 

גם מבחינה עיצובית, על אף שיש מעצבים כמו מארק ג'ייקובס ודולצ'ה גבאנה שבוחרים להציג את שתי הקולקציות על המסלול בשבועות האופנה, ניכרים הבדלים משמעותיים לעין בין מותג הביניים לבין קו הבית.

 

 
עממיות ומחירים נוחים? תלוי את מי שואלים. מייד ביי לילמיסט
 עממיות ומחירים נוחים? תלוי את מי שואלים. מייד ביי לילמיסט   צילום: יחצ 
 

ומה בארץ?

גם בארץ ניתן לראות ניצנים של תופעת מותגי הביניים, בעיקר אצל המותג לילמיסט, שבחרו להשיג את קו הביניים Made by Lilamist, אותו לילך אלגרבלי, בעלת המותג, מגדירה בתור "האחות הקטנה של". המחירים בקו הצעיר כאמור נוחים יותר, עד 385 שקלים בלבד וגם העיצובים הם, כצפוי, פחות מורכבים, כיאה לאחות הקטנה.

 

אפילו לקטגוריית הרשתות המסחריות חלחלה התופעה, כאשר ML הישראליים יצרו את מה שזארה רוכבים עליו כבר שנים- קו נגיש וקליל יותר, המיועד לצעירות. הקו, בניצוחו של יעל רגב (לשעבר המנהלת האומנותית של הרשת), זכה לשם 'אמלי' ונועד לספק מענה לצעירות מלאות שלא מוצאות עצמן בין הקולבים והמדפים הרגילים של החנות.

 

מדוע בארץ מדובר בתופעה מצומצמת ביחס לחו"ל? הפעם לא מדובר בדיליי הרגיל שלנו אלא זה יותר נעוץ בעובדה שבארץ אין צורך או ביקוש אמיתי במותגי ביניים. כל מעצב שמכבד את עצמו מציע סיילים ומחירי חיסול בסוף העונה ורוב המעצבים לוקחים חלק בירידים ובפסטיבלים מיוחדים שמקנים הנחות גדולות על הדגמים ולכן מי שמתאמצת, יכולה להשיג פריט של המעצב הישראלי החביב עליה בהנחה, גם מבלי שזה יעצב עבורה במיוחד קו ביניים.

 

 
אין ביקוש אמיתי. CH CAROLINA HERRERA
 אין ביקוש אמיתי. CH CAROLINA HERRERA   צילום: יחצ 
 
 
רואים את ההבדל. מארק ביי מארק גייקובס לפקטורי 54
 רואים את ההבדל. מארק ביי מארק גייקובס לפקטורי 54   צילום: יחצ 
 
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by