בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
שייך למדור 
נגמלים: להתראות לחיתולים 
 
 תשומת לב קטנה יכולה לזרז את תהליך הגמילה    צילום: shutterstock    
שייך למדור |
 

ילדים יכולים להיפרד מהחיתולים (כמעט) בכוחות עצמם, אבל זה בעיקר תלוי בכם, ההורים. הכנו את התשובות הנחוצות לשאלות הנפוצות

 
 
 
 
 
 
 
 
 

לחן סקלס שלושה ילדים. הצעיר עדיין תינוק, אבל שני הגדולים נגמלו כמעט בעצמם. "למדתי מהבכור", היא מספרת, "הוא נגמל מעצמו בגיל שנתיים ובעצם פקח את עיניי. בני השני היה בלי חיתולים כבר בגיל שנה ושמונה חודשים, ועד גיל שנתיים גם ללא 'פספוסים', ובלי כל לחץ מצדי". לדבריה, הגמילה הטבעית היא תוצר של מערכת היחסים שאנו כהורים מנהלים עם עולם ה"פיפי וקקי". סקלס, עובדת כגננת ב"גן ביחד" בדיאדה, ומנחה ויועצת להורים ולצוותים חינוכיים, אומרת שהטעות היסודית של הורים היא הרעיון שלפיו הם צריכים "לגמול את הילד". "כמו בנושאים רבים, גם בעניין הגמילה, הדבר היחיד שעלינו לעשות כהורים הוא לאפשר לילדים להיגמל בעצמם, ולא להפריע להם. גמילה היא תהליך טבעי, שקשור לצורך של הילד להיות עצמאי ולשלוט בצרכיו. אם איננו מפריעים, ואם אנו קשובים ורגישים לסימנים הראשונים לגמילה, שהרבה פעמים יכולים להיות דקיקים מאוד וסמויים, התהליך יתרחש מעצמו".  

 

 

איך זה עובד?

 

"אני מתייחסת לכל נושא הצרכים בצורה טבעית ופשוטה, מגיל צעיר. כשאני מחליפה חיתול אני לא מציינת שהוא 'מסריח' או מגנה את זה בכל צורה.  כשאני ניגשת לשירותים, אני לא מתחבאת, אלא מאפשרת לפעוט 'להציץ', ומרשה לו להתעניין ב'מה שאימא עשתה'. אנחנו גרים בבית פרטי עם חצר, כך שהילדים מסתובבים בלי חיתול גם לפני הגמילה, ושוב - אם 'בורח' פיפי או קקי על הרצפה או בחצר, אני משתדלת להיות מאד עניינית.  אני רק מציינת ש'פיפי וקקי עושים בשירותים'. בלי שום ביקורת, בלי לומר 'לא עושים קקי על הרצפה', אלא כהצהרה פשוטה, כחוק של מציאות החיים". 

 

והם פשוט מבינים את זה?

 

"באופן טבעי, ילדים רוצים להצליח 'להיות גדולים'. אנחנו לא צריכים לגרום להם לרצות, זה נמצא בתוך התוכנה שלהם. לכן הדרך לעזור היא להבחין בסימנים הקטנים הראשונים, שמופיעים אצל כל ילד בזמן אחר. 
אגב - לאו דווקא באביב, ולא בגיל מסוים. לפעמים אלה סימנים עדינים מאוד, אבל תשומת הלב אליהם יכולה לזרז את התהליך".

 

 
פשוט להגיד: "פיפי וקקי עושים בשירותים"
 פשוט להגיד: "פיפי וקקי עושים בשירותים"   צילום: shutterstock 
 

מהם הסימנים שהילד בשל להיגמל?

אין מקום לכעסים. גמילה חייבת להיעשות בתהליך רגוע
 אין מקום לכעסים. גמילה חייבת להיעשות בתהליך רגוע 
 צילום: shutterstock 
 

"הסימנים הראשונים יכולים להיות שהילד בלי חיתול, ומשתדל לא לעשות פיפי בכל מקום, אלא רק במרפסת, או באזור השירותים. הרעיון כאן הוא להבין שנעשה ניסיון. במקום לגנות את הפספוס, אני משבחת בעדינות. אומרת, 'יופי, עשית פיפי ליד השירותים. פיפי עושים בשירותים'.  תהליך ההתקרבות גובר, אפשר להבחין שהילד ממש מנסה לקלוע. או לראות שהוא מתעניין מאוד במה שההורים עושים. אנחנו יכולים לומר: 'הנה אבא עושה, בדיוק לשירותים'. לא להגזים בכך, בלי תרועות. רק לציין את העובדה. "השלב הבא אחרי ההשתדלויות הוא כשאת שמה לב שהילד עם תחתונים, וכבר לא נרטב. במצב הזה, העידוד הוא רק לשכלל, לעזור לשלוט. למשל, טקס "פיפי": להשקות את העץ לפני שיוצאים לדרך, או לפני הכניסה לקניון. מניסיוני ומהניסיון של הורים נוספים, זה פשוט עובד, בתנאי שהיחס של ההורים לעניין הוא יחס של אהבה ושל שמחה".   

 

הורים יכולים גם להפריע לתהליך?

 

"הורים מגיעים לפעמים לתהליך עם חששות, עם פחדים וציפיות גבוהות מאוד. זו מתכונת טובה לחבל בתהליך. אם ההורה כועס מאד בכל פעם שפיפי 'ברח' על השטיח, ואם זה מעצבן הורים שיש תקופה של פיפי וקקי בכל מקום, עדיף לחכות עם התהליך ולא להכניס את הילד ואת עצמם למתח".

 

 
 

מה קורה כשילדים "עוצרים את הקקי"?

"נושא השליטה בצרכים הוא העניין העיקרי (נוסף לאכילה) שבו הדברים נמצאים בעצם בשליטתו המוחלטת של הילד. אם ילד מרגיש בלחץ בתחומים רבים, ואין לו פינה לבטא את עצמאותו, יתכן שהוא יבחר להביע את יכולת השליטה שלו דווקא כך. יש הורים שמגיעים אליי עם לבטים בעניין הגמילה, וכשאנו בודקים מתברר שהילד כמעט לא מורשה לבחור דבר: הוא לא בוחר מה הוא אוכל, לובש, במה ישחק. כך שבנושא הצרכים הוא מוצא פרצה לבטא בחירה. כשאנחנו קצת משחררים את התחומים האחרים, היצר הטבעי של עצמאות מגיע אל הגמילה. "כל התנגדות כזו צריך לבחון בעדינות, ולהבין ממה היא בעצם נובעת. לפעמים יש להורים יחס לא מודע שונה כלפי קקי - הוא נתפס כ'מלוכלך' וכמשהו 'מגעיל'. באופן טבעי, הילד ירצה 'להשאיר את קקי בחיתול, במקום שלא רואים אותו'. גם כאן, שחרור עדין של ההורים והעדר לחץ, עשויים להוביל לגמילה קלה הרבה יותר ". יש הורים שקשה להם בכל זאת, הרי הרתיעה מצרכי הגוף היא חלק מהתרבות שלנו.  "יש הורים שלא מתאים להם שהילד יטיל את מימיו בכל רחבי הבית, או קשה להם עם הגישה כולה. אני ממליצה להם לחכות. זו תהיה גמילה מאוחרת יותר, והיא תקרה רק כאשר הפעוט ישלוט היטב בצרכיו, קרוב יותר לגיל שלוש, ויבקש לגשת לשירותים".

 

 
כשהילד מוכן עלינו להיות רגישים לסימנים הראשונים לבשלותו
 כשהילד מוכן עלינו להיות רגישים לסימנים הראשונים לבשלותו   צילום: shutterstock 
 

האם לשבח את הילד כשהוא מגיע לסיר או לשירותים?

אני מעדיפה לומר 'יופי, עשית פיפי בשירותים, וזה מראה כמה אתה גדול'. לא מעבר לכך. ללא מחיאות כפיים, מבלי לספר מיד לסבתא וכל אדם ש'יואבי כבר עושה קקי בסיר'. אני מאמינה שאם יש קהל - תהיה הצגה, והילד יגיב בכל מיני דרכים. גמילה היא תהליך טבעי, והעידוד צריך להיות פשוט וענייני".

 

מה לגבי גמילה משותפת בגן?

 

"בעיני, הדבר לא מומלץ. הרעיון שכל הילדים מגיעים לבשלות באותו זמן הוא משונה. כל ילד מגיע להתבוננות הזו, להשתדלות להיות גדול, ובקצב שלו. אם הוא יידַחֵף להיגמל רק כי אחרים עושים זאת, הוא יכול להתחיל להביע התנגדות בהקשר הזה או בנושאים אחרים". וסיפורים על גמילה? נפתלי והסיר שלו למשל? "גם כאן, הרעיון הוא שהסיפור שם עוסק בגמילה טבעית. אפשר לספר אותו כחלק מנושאים אחרים, ולא במטרה לגמול את הילד. זה סיפור מצוין, ויש גם סיפורים אחרים טובים כמו 'כולם עושים קקי', ועוד. אם הם חלק מהתמונה הכללית, הם מומלצים בהחלט".

 

 

הכותבת היא גננת "גן ביחד" ברשת דיאדה

 

>>> לאתר של דיאדה

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by