בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
שייך למדור 
הצבת גבולות: לא רוצים להיות האיש הרע 
 
שייך למדור |
 

אתם מעניקים להם חום ואהבה, מחזקים את הביטחון העצמי שלהם וקונים להם כל מה שהם רק צריכים. אבל אז בסביבות גיל שנתיים אתם נתקלים לראשונה במושג הצבת גבולות ומרגישים כאב קטן בבטן. אף הורה לא רוצה להיות "האיש הרע" אבל הורה שלא מציב גבולות עלול דווקא לגזור על ילדיו חיים של סבל וחוסר ביטחון

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

רבים מההורים סבורים שהצבת גבולות הוא דבר שלילי, הם מרגישים ככה כלפי גבולות, כי גבול נתפס כאיסור, כמגבלה, הוא מציג בפנינו ובפני הילדים שלנו את מה שלא נוכל לעשות. אבל כאן בדיוק הטעות. גבולות הם אמצעי חשוב, הכרחי, שעוזר לבני אדם לנהל את החיים שלהם. הם יוצרים סדר ומונעים אנרכיה. הם קובעים מה אפשרי ומה אינו אפשרי. גבולות מבדילים בין טוב לרע, בין מותר לאסור, הם עושים סדר. הרבה מאוד הורים יעשו הכול כדי לספק לילדים שלהם את "מה שהם צריכים". אבל אחד הדברים שילדים הכי צריכים והכי זקוקים לו, הם גבולות.

 

הצבת גבולות או אכיפת גבולות?

 

זה השלב שבו הורים רבים מבינים שחשוב להציב גבולות ומציבים אותם. אבל אולי כאן כדאי לעצור ולהבדיל בין שני מושגים חשובים מאוד: הצבת גבול ואכיפת גבול.

 

המונח "הצבת גבולות" מטעה כיוון שהוא נותן להורים רבים את התחושה הטובה שבהכרזה על גבול מסוים. מבחינתם הם הסבירו מה מותר ומה אסור ועשו את תפקידם. אבל אם אין במציאות כל השפעה של הצבת הגבול על הילד, לא עשיתם כלום. לא מעט ילדים מפרשים את הצבת הגבול כהמלצה בלבד ורק לאחר אכיפת הגבול הם יפנימו את הגבול. כמו רוב הדברים, גם זה לא פשוט כמו שזה נשמע. כשאנחנו מציבים גבולות לילדים שלנו אנחנו עלולים להיתקל לא מעט בתגובות סוערות: בכי, צעקות ואלימות. אלו תגובות שכיחות שנובעות מכך שילדים יכולים להגיב על הצבת גבולות בזעם, בושה ועלבון. ככל שהילד בעל רמת תוקפנות גבוהה יותר כך התגובה סוערת יותר. הורים רבים נכנעים בשלב הזה. הם מתקשים להיות "האיש הרע", זה שמונע מהילד כל מה שהוא חפץ לעשות ונקלעים לתחושות אשמה. כתוצאה מכך הם עלולים להסתפק בגבולות מועטים מדי למרות שכוונותיהם לרוב הם לטובת הילד. בעצם כך הם משיגים את התוצאה ההפוכה מזו.

 

 
 צילום: shutterstock 
 

הורים חזקים

 

העניין הוא שהרבה מאיתנו שוכחים שבגיל צעיר העולם מפוצל עבור הילדים שלנו לחזק מול חלש, ניצחון מול תבוסה. הניסיון לעקוף את אכיפת הגבולות ולוותר עליה, עלולה דווקא להתעלם מכך שהילד בשלב הזה דווקא מבקש לבדוק את מידת הכוח שלו מול הוריו, ובעיקר את מידת כוחם של הוריו מולו. הוא רוצה לראות מולו הורים חזקים. המילים הרכות של ההורים, כמו גם ההסברים והוויתורים נתפסים אצל הילד לאו דווקא כעדות לאהבה אלא כסימן חולשה וחוסר אונים. בטווח הארוך הוא יתקשה להתמודד עם אותם תסכולים שנובעים מהצבת הגבולות, תסכולים שהמציאות בהכרח עתידה לזמן לו. לעומתו ילד שטועם את טעמם של הגבולות, התסכול, האכזבה והכעס, יוצא מחוסן לימיו כבוגר וצפוי לצלוח בקלות יתר את המשברים והקשיים שבדרך. אנחנו רואים את זה כבר בגיל מוקדם במסגרות חינוכיות. ילדים שלא הציבו ואכפו עבורם את הגבולות, נהנים תחילה מתחושה מסוימת של כוח אך תחושה זו מתחלפת במהירות בתחושות של בדידות וכאב. הם עלולים לסבול מכך שילדים בני גילם יירתעו מלשחק איתם ועלולים להיות מורחקים מבית הספר או מהגן.

 
 

 צילום: shutterstock 
 

לא לפחד כלל

 

בראש ובראשונה חשוב להבין את חשיבותם של הגבולות ולא לפחד מהצבת הגבול ומהאכיפה שלו. להורים מאוד עוזר להכניס חוקים שיאפשרו ניהול סדר יום תקין וניהול שגרה. למשל, הצבת לוחות זמנים קבועים לשעת המשחק, הארוחה, המקלחת והשינה.

 

הצבת לוחות זמנים

 

הצבת לוחות הזמנים מאפשרת גם לא להיגרר לשעות שינה מאוחרות מדי שעלולות רק להזיק לילדים, שזקוקים בגיל הזה לשעות שינה לצורך בניית המערכת החיסונית שלהם. היגררות לשעת שינה מאוחרת עלולה גם ליצור עייפות יתר, לגרום להם לחוש בלבול ותסכול ולהשפיע על ההתנהגות שלהם.


עונש היא לא מילה גסה

 

ילד צריך להבין שברגע שעבר את הגבול הוא צריך להיענש. לשלוח את הילד "לכסא המחשבה" או ללכת לחשוב בחדר, בדרך כלל לא יעיל, כי אנחנו לא יכולים להגיד לילד על מה לחשוב. העונש צריך להיות מותאם לגיל של הילד ולסיטואציה וחשוב מאוד לא להפריז בו. זה יכול להיות פסק זמן ממשהו שהוא עושה כרגע וחצה את הגבולות לגביו, זה יכולה להיות החלטה שבגלל התנהגות בעייתית, לא נוכל להמשיך לשחק, לצאת לטייל, או לצפות כרגע בטלוויזיה או במחשב. כך או כך, אחרי שנתנו עונש, אנחנו לא שומרים טינה ולא כועסים.

 

 צילום: אימג' בנק / Getty Images 
 

לא מאיימים סתם

 

הורה שמאיים ואומר: "אני אקום אלייך", "אני אקח לך", ולא מבצע, מלמד את הילד שלו שאין ערך למילים שלו ואין ערך לאיומים שלו. חשוב אף פעם לא לאיים במשהו שלא נרצה או לא נוכל לאכוף, ולא בדברים שאינם ריאלים עבורנו. אם כבר קנינו כרטיסים להצגה ולא נרצה להפסיד את כספם, עדיף לוותר על האיום, להסביר לילד שכרגע נלך להצגה, אבל שתהיה להתנהגותו השלכה אחרת.

 

זכרו, הצבת גבולות לא נועדה לבטל את מעמדו של הילד, לבקר או לשפוט אותו. נהפוך הוא, משמעותה לתרום לילד בשלב ההתפתחותי שבו הוא נמצא ולהכין אותו לחיים. בהצלחה!

 

 

הכותבת: חפצי מידלש, היא יועצת משפחתית וזוגית, מדריכת הורים ומאמנת אישית המתמחה בהפרעות קשב וריכוז >>> לעוד כתבות

 

 

>>>כל הדרכים להרדים תינוק

>>>מה חשבנו על SPY פסטיגל? 

>>>בר רפאלי שרה ורוקדת בתור "סינדרלה"   

 

 

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by