בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
לייפסטייל 
שנאת חתונות ונקודת השבירה 

שנאת חתונות ונקודת השבירה

 
לייפסטייל |
 

ג'סיקה ובר, הבלוגרית של אתר "maveze" לא אהבה חתונות עד אותו הרגע שבו היא הגיעה לחתונה שריגשה אותה עד דמעות - בקרוב אצלנו

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

אני לא אוהבת חתונות. כל מי שמכיר אותי יודע שהמושג חתונה זה לא כוס התה שלי. אם הייתם שואלים אותי עד אתמול מה אני חושבת על חתונות, הייתי אומרת לכם שזו הדרך הצינית ביותר של בעלי האולמות להרוויח הון תועפות והדרך הערמומית של הדת לחייב אותך להשתייך, למשוך אותך בכוח פנימה בלי לשאול אם אתה רוצה להיות חלק ולאהוב את האלוהים שלא כולם מאמינים בו.

 

אני למשל לא ממש מאמינה באלוהים. הייתי רוצה להאמין כי אני מעריכה שהחיים קלים יותר כשאתה מאמין שיש מישהו למעלה שאוהב אותך ומלטף אותך גם ברגעים הקשים. אבל אני כן מאמינה במסורת, כי מסורת זה משפחה, זה אהבה וזה יחד. בונצואלה, כל חתונה נעשית באינטימיות בבית הכנסת הראשי של הקהילה, ואחריה יש מסיבה באולם הקטן של בית הכנסת. בלי יותר מדי בלגן.


בארץ, הפכו את המסורת הזו לבדיחה אכזרית שמגלגלת מיליונים. טקס שהיה קדוש ואמיתי נהיה להמוני וחסר תכלית. כל האולמות נראים אותו דבר, כל חתונה זהה לאחרת, וכל הזיכרונות אחר כך, גם. מי בכלל זוכר את החתונה חוץ מהחתן והכלה? מי מעניק לזה משמעות אמיתית ומי מכבד את הקודש של איחוד שתי נפשות, כשכל העניין מסתכם בצ'ק בכניסה לאולם?

 

 
 צילום: אימג בנק / Getty Images 
 

מה שהכי אבסורד הוא שזוגות שרוצים לעשות חתונה קטנה ואינטימית, כזו שתהיה מרגשת ואמיתית, לא יכולים לעשות זאת כי זה עולה להם יותר. כדי להתחתן בישראל ולהישאר בחיים, צריך להתחתן כמו כולם. והסידורים לחתונה? הם שמסוגלים להפוך אותה לחוויה טראומתית עבור כל המעורבים. הריבים במשפחה, מי מזמינים, כמה ולמה. האוכל, החופה, המוסיקה שחוזרת על עצמה, וכמה שיותר מוזמנים. אם אפשר, אז תזמין גם אנשים שאתה לא מכיר, כי זה ייצא לך זול יותר. אתה מתפלל ומסתמך על האורחים שיממנו לך את החתונה, לוקח הלוואה ומקווה שהאורחים אוהבים אותך מספיק כדי לשלם חלקיק אמיתי ממנה. ואם יהיה לך מזל אמיתי, אבל מזל כמעט בלתי אפשרי - גם יישאר לך קצת כסף כדי לממן טיפה מירח הדבש. בין כה וכה לא יוותר לך כלום כדי להתחיל את החיים המשותפים.

 

עד אתמול, הייתי אומרת שבחיים לא אצעד בדרך הצבועה הזאת, כי הייתי בהרבה חתונות זהות. אבל אתמול, הייתי בחתונה אמיתית. זה לא היה באולם מרשים, לא הייתה חופה מנצנצת ולא היה די ג'יי בעל שם עולמי. זאת לא הייתה חתונה הוליוודית, אבל זאת הייתה החתונה הכי יפה שהייתי בה אי פעם. כי לזוג לא היה אכפת מכל התפאורה. אולם קטן, שהכיל יותר אהבה ממה שידעתי בחיי. הדבר המדהים ביותר שהיה שם היו החתן, הכלה והמשפחות. שום דבר לא היה רציני או מלחיץ. החתן התרגש אבל רצה מאוד להיות שם, והכלה? הכלה ריחפה מעל הכל, היא בכלל באה לחגוג את האהבה הזאת. היא לא באה לחתום על מסמכים, לארח או לדאוג. היא באה ליהנות. ההורים לא התרוצצו בדאגה ממקום למקום וצעקו על אנשים או ניסו להשחיל סידורים אחרונים - הם היו שם. ברגע.

 

 
 צילום: shutterstock 
 
 

החופה הייתה קצרה ומרגשת. כי הם באמת חייכו, הם הסתכלו אחד על השני והיו באמת מאושרים. החופה הייתה רק חלק ממסיבה שחוגגת את הזוגיות שלהם. ישר אחריה הכלה יצאה לרקוד ברחבה לבד. לא שינה לה שום דבר ואף אחד. זה היה הרגע שלה. היא רקדה עם עצמה והעוצמה שלה הרקידה את כולם. וההורים שלה רקדו ואהבו, כמה שהם אהבו. את הזוג הטרי סובבה הילה אמיתית של אושר, כי הם לא הגיעו לאירוע לערוך טקס, הם באו לרקוד ולצעוק אהבה. נזלו ממני דמעות אמיתיות של רגש, לראשונה בחיי- בחתונה. לא אוכל לתאר במילים את מה שהיה שם, לא אוכל לקלוע לתחושה. אבל שום דבר שם לא היה רשמי. זאת, הייתה חתונה אמיתית.

 

 
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by