בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
לייפסטייל 
בסופו של דבר הכל יורד לתחת 

בסופו של דבר הכל יורד לתחת

 
לייפסטייל |
 

השמנה מנחת - זוהי תופעה שכיחה בקרב הנשים והגברים. אתם פוגשים מישהו שטוב לכם איתו, מפסיקים להשקיע בעצמך וזוללים ללא הפסקה. שני גרידינגר, הבלוגרית של אתר "maveae" הבינה שצריך לשים סוף לפיצות אחרת זה יגמר רע ומר

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

כבר ארבע שנים שאני לומדת בבית הספר לתזונה ולימדו אותי שם שני דברים עיקריים:


1. זו לא האיכות זו הכמות (יעני הכל במידה).


2. לכולנו יש הפרעת אכילה, כי כל התעסקות שהיא באוכל נקראת הפרעה ולי יש הפרעת אכילה, כי אני מתעסקת עם אוכל. אני אוכלת אותו.

 

בקונטרסט גמור למה שבחרתי ללמוד באקדמיה בחרתי לעבוד בפיצריה - המקום הכי מגניב בעולם, פאב שכונתי באמצע שום מקום, בין הרפתות למוסכים. ויש אצלי מוטיב חוזר, אני לא אשה של עקרונות. ומתי אני הכי לא אשה של עקרונות?? בארבע בבוקר בסוף המשמרת כשאני מתה מרעב. אמנם התברכתי בגנים טובים, ואני באמת מודה על כך כל בוקר, אבל אחרי תשעה חודשים, ההריון שלי ממש לא קרוב לסיומו. תשעת חודשי אכילת פיצות, לא משנה איזה גנים יש לך - זה הולך רק למקום אחד. לתחת.

 

 
 צילום: אימג' בנק / Getty Images 
 

כשרק התחלתי לעבוד שם נשבעתי לעצמי שלי זה לא יקרה, סוף כל משמרת - סלט. אמנם עם גבינת פטה 900% שומן, אבל סלט. לאט לאט נראו ניצוצות של משבר, כל פיצה שהגשתי, סיחררה אותי עם המראה והריח שלה, לא יכולתי לעמוד בפיתוי, וכך הגעתי לפיצה הראשונה שלי. מגש אישי עם פפרוני ואננס, הרגשתי במעמד הר סיני. אלוהי.

 

ואני כמו חתול ששומר על השמנת, כמו ילד שנותנים לו אצבע או לא חשוב איזה אנלוגיה אני אתן לזה - מהרגע הזה לא הייתה דרך חזרה. כל סוף משמרת הזמנתי פיצה, פטה, פלפלים, חצילים, ברוקולי, בטטה, אננס. הפה שלי חווה חגיגה של טעמים, וכל לילה הייתי חוזרת הביתה ל-ע' ואומרת לו: "מה אכפת לי, אני לא משמינה". ע' טען חצי בצחוק אך עם הרבה חצי אמת, שברגע שהבטן שלי עוברת את קו החזה הוא אורז לי את הדברים, הבעתי את מחאתי שכן בתור בעלת חזה קטן נתוני הפתיחה עובדים לרעתי.

 

 
 צילום: נטלי לוין 
 
 

במהלך התקופה עברתי לגור עם ע', דבר שגרר את העברת הארון שלי לביתו, וכמו כל בחורה במהלך מעבר שכזה התחלתי למדוד את כל הבגדים שלי מהחורף הקודם. ג'ינס ועוד ג'ינס, ואני מבינה שפעם היה לי שם הרבה יותר אוויר...

הכרזתי על דיאטה. ומאחר שאני טוענת לכתר הדיאטנית הרגשתי שאני צריכה לשמש דוגמא אך מבפנים ידעתי שאני עובדת על עצמי, שמחר יש לי משמרת סגירה ומה אני אוכל בארבע בבוקר בזמן שאני סופרת טיפים? החלטתי בתור התחלה ברגע שאני מקבלת את הפיצה לזרוק חצי מגש ככה אני מקצצת בחצי וזה לא נורא, עברו להם הימים, חצי מגש לפח הפך להיות שני משולשים לפח, ושני משולשים לפח הפכו להיות משולש אחד לפח ואחד הפך לאפס. ואני משמינה לי מנחת.

 

לפני כמה ימים באמצע המשמרת, הסתכלתי על אחת הבנות ואמרתי לה שהידיים שלה כל כך רזות ואני רוצה ידיים כמו שלה, הבוס שלי שעמד ושמע את השיחה, אמר בתגובה שדווקא הידיים שלי מתאימות לי. והסאבטקסט של המשפט הזה אמר הכל.

 

חזרתי הביתה ל-ע' במשבר, אמרתי לו "אהובי, אני מרגישה שמנה" ע' הסתכל עלי במבט שלא השתמע לשתי פנים ואמר "את זוכרת את התנאי?". הלכתי לעבודה עצובה, וחדורת מטרה. היה יום סגרירי מאד ולא הייתה עבודה, ישבתי וחיכיתי לעלות משמרת, שיעמם לי והייתי רעבה. הזמנתי פיצה. סיסמתי ל-ע' תמונה של הפיצה, והוא סימס לי בחזרה, תמונה של שקית הכביסה שלי מחוץ לדלת.

 

הכי חשוב שיש מערכת תומכת.

 

 

 
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by