בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
משפחה 
לחסן את הילדים נגד פוליו? בעד ונגד 
 
 למה מנסים להבהיל אותנו?    צילום: חדשות 10    
משפחה |
 

משרד הבריאות מזמין אותנו לחסן את ילדנו נגד נגיף הפוליו הפראי, אבל לא חושף בפנינו את האמת שמאחורי החיסון. מדוע הם מנסים להבהיל אותנו והאם באמת מומלץ להתחסן

 
 
 
 
 
 
 
 
 

אם חשבתם שכל המהומה סביב חיסוני הפוליו החלה בגלל נגיפי הפוליו שנמצאו בביוב בישראל תחשבו שוב. למעשה, היא החלה בגלל החלטה של משרד הבריאות משנת 2004, לפיה החל משנת 2005 לא יחוסנו עוד הילדים הנולדים בישראל בחלקו השני של חיסון הפוליו. עד אז נהוג היה לחסן נגד הפוליו בשני שלבים. בשלב הראשון קיבל התינוק נגיף מומת, שאינו מהווה סיכון אך מעורר תגובה של המערכת החיסונית. לאחר מכן מקבל התינוק חיסון עם נגיף מוחלש, האמור להביא את המערכת החיסונית לשיא חוסנה ולהבטיח כי התינוק לא יחלה במחלה הקשה.

 

"באותה נקודה בזמן בשנת 2004, כ- 17 שנה לאחר האירוע האחרון של פוליו בישראל, היה הרושם שנגיף הפוליו הפראי לא קיים בישראל", מסביר פרופ' אלי סומך, יו"ר איגוד רופאי הילדים, את הרקע להחלטה. "מה עוד שנוכחות הנגיף הלכה וירדה במקומות שונים בעולם. לכן הוחלט כי אפשר להסתפק בחיסון של הנגיף המומת, המגן מצוין על מקבל החיסון".

 

 

 

הפוליו הפראי

 

ההחלטה ההיא, מוצדקת ככל שנראתה, היא זו שהביאה אותנו לבהלת הפוליו. הנגיף שנמצא בביוב בדרום הארץ ומשם התפשט גם לחלקים הצפוניים שלה אינו מהווה סכנה עבור אותם הילדים שנולדו ב-8 השנים האחרונות וקיבלו רק את השלב הראשון בחיסון. אך אותם הילדים עלולים לשמש כנשאים של נגיף הפוליו הפראי, וזה עלול למצוא בעזרתם מישהו חלש יותר שיידבק במחלה: מבוגר שההגנה החיסונית שלו דעכה עם השנים, אדם הסובל ממחלה של מערכת החיסון, אדם המקבל טיפולים כימותרפיים, תינוק שלא הספיק להתחסן.

 

הגילוי של הנגיף, אגב, נעשה במסגרת ניטור קבוע של ביוב בישראל, פעולה הנעשית מאז התפרצות הפוליו האחרונה בסוף שנות ה-80 במטרה לאתר את נוכחות הנגיף בשלב מוקדם. מהיכן הוא מגיע אתם שואלים? "אנו יכולים לשער שהוא הגיע מפקיסטן דרך מצרים, שכן באותן מדינות בודד אותו זן של הפוליו", מסביר פרופ' סומך.

 

במטרה לאשש את ההשערה כי אכן מדובר בילדים שלא חוסנו בחלק השני של החיסון המפיצים את הנגיף, ביצע משרד הבריאות סקר צואות בקרב 2,000 איש, ילדים ומבוגרים. "שם נראה בבירור שכמעט כל הנשאים הם בשכבת הגיל של הילדים שנולדו לאחר שנת 2004", אומר פרופ' סומך. "לכן אנו אומרים להורים בואו לטיפת חלב וחסנו את ילדיכם. הכוונה היא רק לילדים שחוסנו בחיסון המומת, המגן עליהם מפני תופעות הלוואי של החיסון המוחלש.

 

"יש פה לפחות מיליון ילדים שלא חוסנו בחיסון המוחלש וזה מאפשר לנגיף קרקע מאוד פורה להמשיך ולהיות מופץ, עד שהוא עלול למצוא קורבן. אם לא נעשה זאת, נצטרך לחיות זמן מה שברקע ילווה אותנו נגיף פוליו פראי, תופעה שחשבנו שהיא תופעת העבר ולצערנו אנו נאלצים להתמודד איתה".

 

הילדים המתאימים לקבלת החיסון אינם חשופים, כך לדברי פרופ' סומך, לתופעות לוואי. אך אין זה אומר שהסביבה שלהם מוגנת. "אנו רוצים למנוע סכנת העברה של הנגיף המוחלש לבני משפחה עם מערכת חיסון חלשה ולכן יש הוראה לא לתת את החיסון לילד שלא חוסן בחיסון המומת, לילד הסובל מבעיה במערכת החיסון, וכמובן לילדים שבבית גר בן משפחה הסובל מדיכוי של המערכת החיסונית". המטרה, הוא מסכם, היא "ליצור חומה שדרכה הנגיף לא יוכל להמשיך להתפשט, עד שייעלם וניפטר מהסכנה הזו".

 

 

 
חיסון לנגיף הפוליו
 חיסון לנגיף הפוליו    צילום: חדשות 10 
 

משרד הבריאות מזלזל בציבור

הדברים אותם אומר פרופ' סומך אינם מתקבלים בשקט על ידי הורים רבים. קרן דוידוף, ממקימות קבוצה הפייסבוק "אמהות אומרות לא לחיסון הפוליו", נשמעת מוטרדת מאוד. היא אם לשתי בנות צעירות האמורות לקבל את החיסון ולדבריה, "אין שום סיכוי בעולם שאני אתן לבנות שלי נגיפי פוליו חיים ואהפוך אותן לנשאיות בגלל שיש חברת תרופות שרוצה לעשות ניסוי על תושבי המדינה".

 

דוידוף מפנה לדו"ח מבקר המדינה משנת 2004 כבסיס לעמדתה הנחרצת. זה מה שאומר הדו"ח: "שלושה חודשים לאחר תום מבצע החיסון ההמוני מעלה משרד הבריאות, בתשובתו להערות הביקורת, ספקות בדבר נחיצותו ויעילותו של המבצע. בשנים 1983-1987 מחצית מקרי הפוליו שדווחו (ארבעה מבין שמונה) היו קשורים בקבלת תרכיב חיסון. תכנית החיסון המיוחדת בתרכיב ההולנדי המשופר בנפות חדרה ורמלה שימשה, בין היתר, מעקב אחר איכותו של התרכיב. תכנית החיסון בנפות הללו נמשכה יותר זמן משנקבע לה מלכתחילה. להנהלת המשרד לא הוגש דיווח מרוכז ומסכם על תוצאותיה. דפי המידע, שהועברו להורים בנפות אלה לפני התחלת התכנית, היו מטעים. המשרד ייבא ושיווק בנפות האמורות תרכיב חיסון במשך שלוש שנים ללא רישום התרכיב בפנקס התכשירים, בניגוד לנדרש בתקנות הרוקחים. תוקף הרישום של התרכיב שניתן בנפות אלה לא הוארך במועד, דבר שאינו עולה בקנה אחד עם האמור בתקנות הרוקחים".

 

"משרד הבריאות מתבסס על משוואה האומרת שכל אחד מהילדים שקיבל חיסון מומת פיתח 100% נוגדנים לוירוס הפוליו ולכן יש אפס סיכוי לתופעות לוואי", מסבירה דוידוף את נקודת מבטה. "זה לא הוכח על ידי הרפואה; ידוע שכל מערכת חיסונית מפתחת נוגדנים ברמה אחרת ויש שלא מפתחת כלל. מעבר לכך, יש עשרות אלפי ילדים עם מערכת חיסונית ירודה שלא יוכלו לחזור למערכת הלימודים ולהפגש עם החברים שלהם. נוצר מצב הזוי שהסבא והסבתא המבוגרים, במידה וגם להם יש מערכת חיסונית ירודה, לא יוכלו להתקרב בשבועות לאחר החיסון לנכדים שלה, ומדובר בתקופת החגים.

 

"זה מצב חסר תקדים שיוצר משרד הבריאות, המציג סתירות קשות במידע ואינו עונה על השאלות שלנו. אנו מנסים להבין האם החיסון הניתן היום הוא אותו חיסון שיצא משימוש או מדובר בחיסון חדש. אם זה החיסון החדש, איפה מחקר הבטיחות? למה משרד הבריאות מפנה למחקר הבטיחות שנעשה על ידי חברה הודית על חיסון אחר עם מרכיבים אחרים, שנוסה רק על 159 ילדים הודים? זה בושה וזלזול באינטליגנציה של הציבור ואנו קוראים להקמתה של ועדת חקירה בנושא".

 

 

 
יהפוך את הילדים לנשאים? חיסון פוליו
 יהפוך את הילדים לנשאים? חיסון פוליו   צילום: רויטרס 
 
 

אין חיסון בלי תופעות לוואי

בניגוד לדוידוף, ד"ר אמיר אנספלד, מומחה לרפואת ילדים והומיאופת, נחרץ פחות. "אין לי את הזכות והידע המוחלט לדעת אם זה נכון או לא נכון לחסן", הוא אומר, אך כאשר הוא מעלה את מה שהוא מגדיר כשאלות, הטון שלו נשמע נחרץ יותר מהמילים שלו. "אין לי גם את היכולת להגיד ב-100% שאין לחיסון תופעות לוואי, זה השקר הכי גדול שיש. אין תרופה או חיסון בעולם, כולל אקמול, שאין לה תופעות לוואי.

 

"אני לא מבין איך זה יכול להיות שבמשך שישה חודשים או שנה, אולי עשור, שכן אף אחד לא באמת יודע, הווירוס מסתובב בינינו בביובים ובנשאים, ועד היום לא היה מקרה אחד של פוליו או של קורלציה בין נשאות לבין שלשול, כלומר פוליו בצורה הקלה שלו. לא היה מקרה כזה כאן או בארצות המוצא כמו מצרים או אריתראה. מספרים לנו שבארצות אחרות נותנים חיסון מוחלש אבל בפועל יש מדינות שבמשך שנים רבות יותר מאשר בישראל לא נותנו חיסון מוחלש בצורתו הקודמת והחדשה, ועדיין אין שם מקרה אחד שניתן לדווח עליו.

 

"המציאות לא נותנת למערכת לבלבל אותה. היא לא עונה על השאלה אלא יוצאת במסע הפחדות בסגנון שאנו כבר מכירים. הזכרון הקולקטיבי קצר אבל לפני שנים ספורות איימו עלינו עם שפעת החזירים, שכל יולדת שניה תמות וגני התערוכה יהפכו לחדר מיון. לכן קנו חיסונים בחצי מיליארד שקל שבסוף זרקו את כולם לפח.

 

"אנו צריכים לדעת שמקורות המידע של מערכת הבריאות לא יותר טובים משלנו. בגוגל נגיע לאותם מקורות. המערכת לא יכולה להרשות לעצמה שיהיה פה חולה פוליו אחד אז כולם יקפצו ויגידו שהם לא עשו את עבודתם. לכן הם עושים את מה שהם צריכים לעשות ואנחנו צריכים לעשות את מה שאנו חושבים שטוב לכל אחד מאיתנו.

 

"מי שחושב שעבורו טוב לחסן, כי זו באמת הבעיה שמאיימת על חיינו בתקופה הקרובה, שייגש לטפת חלב ויתחסן. אם מישהו מבין את הדינמיקה ומאזן הכוחות בין מערכת הבריאות לבין האזרח הקטן יעשה את החישוב שלו".

 

 

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by